"אלה תולדות נוח נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נוח" (ו,ט

מפי מזכה הרבים הסופר הרב מנחם אזולאי שליט"א:

האדם צריך להתקרב אל ה' ולעלות במדרגות מיום אל יום , עד שיהיה במדרגה היותר עליונה. וזה שנאמר "נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נוח". כי בתחילה צריך להיות במדרגת איש, שמתהלך בעולם ביראת שמים. ואחרי כן יתעלה יותר להיות במדרגת צדיק, ואחרי כן במדרגת תמים עד אשר את האלוקים התהלך נוח.

נוח איש. נוח איש צדיק. נוח איש צדיק תמים. את האלוקים התהלך נוח.
קודם כל תהיה איש. במיוחד במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש (פרקי אבות ב). תהיה בן אדם. תתנהג בדרך ארץ. גם כשלא רואים אותך. כמו שאתה מתנהג באתגליא, כך תתנהג באתכסיא.

אדם צריך לחיות בעולם הזה עם תחושה מתמדת שה' איתו כל הזמן, בכל מה שהוא עושה ה' ניצב מעליו והוא רואה אותו, ושומע אותו, וקורא את מחשבותיו. אם תהיה לנו התחושה הזו, אז הכל יהיה אחרת. אז אנחנו נֵראה אחרת. כי תהיה לנו בושה, כי ה' רואה ושומע אותנו וגם קורא את מחשבותינו. אנחנו בנים של מלך. זכות גדולה אבל זה גם מחייב אותנו.

להמשך כנסו כאן:

"יראה זו היא הבושה אשר יבוש היודע כי ה' ניצב עליו ומשגיח בכל מעשיו. וזה כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלוקים: "שויתי ה' לנגדי תמיד". כי אינו דומה ישיבת  האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול וכו' ".

את ה' פוגשים לא רק בבית המדרש. פוגשים אותו גם בשולחן האוכל. "זה השולחן אשר לפני ה' " (יחזקאל מא). אדם מרגיש שהוא חלש והאוכל מחיה אותו. פתאום הוא קיבל חיים. ממי? מהקב"ה. דרך מה הוא קיבל את החיים? דרך הפת לחם. אכילה יכולה להיות רגע של דבקות מאין כמוהו. וכשאני זוכר שה' אתי גם ליד השולחן, אני חייב לאכול אחרת. אני כל הזמן עם ה'. הולך אתו, ישן אתו, מתפלל אתו. הוא סמוך אלי. הוא כל הזמן אתי. הבעיה שאנחנו שוכחים. אנחנו לא חיים עם התחושה הזו של נוכחות ה'. אנחנו מתביישים מהחברים יותר מאשר אנחנו מתביישים מה'. "הלואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם".

אשרי אדם מפחד תמיד. ממה? מכל דבר שיזיק לרוחניות שלו. וכל שכן שצריך להתרחק מכל דבר שעלול לגרום לו לחטוא. כשמת רב רצו תלמידיו לקבל על עצמם לנהוג  את העשרה מנהגי חסידות שהיה נוהג. רב ששת ורב יוסף קיבלו את מנהגו שלא להביט חוץ מד' אמות. שכל חייו היה ירא רב מכל דבר שמא יזיק לו ברוחניות ולפיכך לא היה מסתכל לא לצדדים ולא לפניו רק למטה בתוך ד' אמותיו. ואחרי שקבלו על עצמם הנהגה זו ראו שקשה להם לקיימה וסימאו (עיוורו) את עיניהם. מבהיל עד היכן הגיעה יראת השמים שלהם.

כיצד למד רבי לייבל'ה איגר מהי יראת שמים אמיתית?
רבי לייבל'ה איגר זצ"ל, שהיה נכדו של הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל, נהיה חסיד קוצק. פעם סיפר על השיעור הראשון בעבודת השי"ת שהיה לו בקוצק. ביום השני לבואו לקוצק, כשעדיין היה עייף וסחוט מעמל הדרך, קמו כל החסידים בערך בשעה ארבע בבוקר והלכו למקווה. וכשהגיע הנץ התפללו  ומייד אחר התפילה הלכו כולם בחזרה לישון והמתינו עליו שיקום. והוא, מחמת עייפותו, התעורר קצת מאוחר בערך בשעה שמונה. וה