רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 21 בנובמבר 2014

ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק"

פרשת תולדות - מאת מזכה הרבים הסופר הרב מנחם אזולאי שליט"א

מהיכן בא שיצחק שהוא גבורות, בחינת צמצום, יהיה נולד מאברהם שהוא בחינת חסד? והתירוץ הוא: "אברהם הוליד את יצחק" - הגבורה הזו נובעת מחסד, כי על ידי שיהיה צמצום בעולם יהיה נחסר לאחד, והשני יתן לו - ועי"ז "עולם חסד יבנה" ויומשכו חסדים בעולם (הבעש"ט).
"את אשר יאהב ה' יוכיח"
יש זמנים שהכל פתאום נחשך לנו. לא מרגישים כלום. לא את המתיקות שבתורה, לא את החיות שבתפילה, לא את האושר שביהדות, חושך. מה שקוראים "מוחין דקטנות". לא טוב לנו, יבש לנו, אנחנו לא מבינים לאן הלכה כל ההתלהבות וכל המתיקות שהיתה לנו בעבודת השם. הגוף כבד, נמשך למטה, לכסא או אפילו למיטה. צריך ממש להתאמץ כדי להוציא משהו מהפה, שלא לדבר על קצת לשיר, לרקוד או למחוא כפיים כדי לבטל את הדינים. מה עושים? איך מתמודדים? קודם כל מבינים שככה זה, ככה ברא ה' את עולמו. אור וחושך. יש זמנים כאלה ויש זמנים כאלה. החיים זה נדנדה, פעם למעלה ופעם למטה. נשמה יהודית זה ניגון וניגון לא מלחינים עם עליות בלבד. ריבונו של עולם תציל אותי מהחושך הזה, אל תסתר פניך ממני, תחזיר אותי אליך.לא מרגישים כלום ובכל זאת ממשיכים ועושים את העבודה. עוד פעם אומרים את הברכות, עוד פעם מתפללים, עוד פעם מתאמצים לפתוח את הספר אפילו שזה כבד לנו, עוד פעם מתאמצים לחייך גם כשאין לנו חיוך. הקב"ה אוהב את העבודה הזו, שאדם עושה את הדברים בלי להרגיש כלום. תזכור שזה הכל מבורא עולם שלעולם לא עוזב אותך, הוא איתך, עמך ואצלך. הדינים האלה, הצמצום הזה, החוסר חיות הזה, זה הכל כדי לקרב אותך אליו יתברך.
"אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק".

להמשך כנסו כאן:



זאת הבשורה שאיתה פותחת התורה את פרשת השבוע. התורה מגלה לנו שאברהם הוליד את יצחק, שהדינים האלה, הצמצומים האלה זה הכל נמשך מהחסד של הבורא. "כי אברהם הוא בחינה של חסד ויצחק הוא בחינה של גבורה, בחינת 'פחד יצחק' היינו שזה הדין הקשה שהוא בחינת יצחק, הוא נולד ונמשך מאברהם שהוא בחינת חסד. כי באמת בזה הדין מלובש חסד גדול, כי הוא לטובתו"! (ליקו"מ עד).
כל מה שעובר עליך זה הכל כדי לקרב אותך.
כמו שהשמחה וההתלהבות וההרגשה הטובה נשלחות לנו מלמעלה באהבה מהבורא יתברך, כך ממש העדר אור גם הוא נשלח לנו מלמעלה באהבה, כדי לעורר אותנו, כדי לקרב אותנו, בשום אופן לא לרחק! קשה לך, לא טוב לך, יבש לך, יש בורא לעולם, פונים אליו, מדברים אתו, מבקשים ממנו. זה המהלך שהקב"ה מוביל ואתה צריך להאמין באמונה שלמה שזה לטובתך.נכון, זה קשה, במיוחד כשרואים אחרים מתלהבים, מוחאים כפים, ושרים, ורוקדים ופורשים ידים למעלה, ורצים לקברות צדיקים, רבונו של עולם מה יהיה אתנו? מתי נתעורר? מתי נחזור סוף סוף לעצמנו? אני לא רוצה לחיות חיים כאלה, אני רוצה לרצות, אני רוצה להרגיש, אני רוצה לשמוח, ה' מה יהיה איתי? אל תסתר פניך ממני! מילים כאלה יכולות לבקוע את ההסתרה. "ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים". שם בתוך החושך. בתוך הערפל. בתוך ההסתרה. שם נמצא ה'.
"באיזה חלל פנוי חיו אבותינו! יוסף שמנותק ממשפחתו, אברהם שזורק את בנו מהבית, שרה שהיתה עקרה כל כך הרבה שנים והיתה צריכה להביא לאברהם את שפחתה, מי בכלל יכול לתאר את זה? ורבקה שצריכה לשלוח את יעקב כדי שעשו לא יהרוג לה אותו... ובכל זאת כולם ממשיכים הלאה. אני לא יודע כלום, אני ממשיך הלאה. זה העונג הכי גדול של הקב"ה, שהוא מתענג מהעבודה שעושים האנשים בעולם הזה, שנאבקים בחלל הפנוי. אני בחלל הפנוי אבל אני יודע שאתה נמצא. ה' ברא את העולם כדי שידעו ממנו. ואיך יֵדעו ממנו? עם שכל לא ידעו ממנו. רק עם אמונה. הכל לא הולך לי, הכל שבור לי, הכל מקולקל לי, אני לא מרגיש כלום, הכל יבש לי, אבל מה כן? אמונה! האמונה היא היסוד של כל הבריאה כולה. לעתיד לבוא, אחרי 120 שנה, הניגון יהיה, פה כשלא ראיתי כלום זה היה ה'. ושם, כשהיה קשה, כשהיה ממש נורא ואיום, אך הנה - זה היה ה' שהיה אתי. ה' היהאתי פה וה' היה אתי שם. זה יהיה כזה עונג לשחזר הכל ולראות את כל המאבקים בתוך החלל הפנוי ולגלות שם את ה', איך היה אתנו, איך לקח אותנו על הידיים כשאפילו ללכת לא יכולנו". (באור פני מלך).
כשהנשמה מתגברת על הגוף, זה אור. כשההיפך קורה, זה חושך. הנשמה נמשכת אל הקדושה. משם היא באה. משם היא משתלשלת. היא סובלת יסורים נוראים בתוך העולם הזה. היא נמשכת למקורה הטהור. להמליך את הנשמה על הגוף, זה המאבק של החיים. לדבוק בהשם זה דבר כזה עצום ונפלא, זה מה שהנשמה רוצה, לא צריך שום דבר חוץ מזה. ברגעי חסד, כשפתאום אנחנו זוכים להרגיש, ורוצים לבכות, ורוצים להשתפך לפניו בתוך המילים הקדושות של התפילה, פתאום רואים איזה נס, פתאום מרגישים את ה' בתוך כל הצרות שלנו, זה כזה עונג רוחני, כל החושך שבעולם נהפך אז לאור.גוף ונשמה. רוח וחומר. קדושה וטומאה. טוב ורע. פנימיות וחיצוניות. יעקב ועשיו. שתי דרכים שונות שגורמות לא אחת להתנגשות בחיינו. "ויתרוצצו הבנים בקרבה", רמז ברור להתמודדות בין יעקב ועשיו בתוככי נפשו של כל אחד מאתנו.רגע אחד מרגישים כל כך מחוברים, הולכים מחובקים עם הקב"ה ולא צריכים יותר כלום, רק להמשיך ולהרגיש את הנועם הזה. ורגע אחרי, הכל נעלם, הגוף מתגבר, מזכיר לנו מי פה שולט בעניינים וכמה קשה לנצח אותו.רבקה אמנו, כשהיא עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב מפרכס, רוצה לצאת. וכשהיא עוברת על פתחי עבודת כוכבים, עשו מפרכס, רוצה לצאת. "אם כן, למה זה אנוכי" היא שואלת. מה קורה פה? מה זה השינויים הקיצוניים האלה? ואת מי היא הולכת לשאול? "ותלך לדרוש את ה'" (כה, כב). זאת הכתובת שלנו, רק הוא יכול למלא את החסרון שלנו. רוצים להיות דבוקים בהשם אך אי אפשר להגיע לשם אם לא עוברים נסיונות, אם לא עוברים ירידות ועליות, אם לא נופלים וקמים ומתחילים מחדש. יעקב ועשיו מגלמים את מלחמת הטוב והרע. כבר במעי אמם התרוצצו הבנים וביקשו לנצח זה את זה במלחמת הנצח שבין מלכות הקדושה לטומאה. הגוף רוצה את העולם הזה והנשמה כוספת לתענוגי העולם הבא. שיטת היצר הרע להפוך את התענוגות השפלים של העולם הזה לדבר מושך מאד, הוא מציע הנאה ממשית של העולם הזה, והתשובה של היצר הטוב היא התורה. ה' עשה מהתורה "תבלין", הוא עשה את התורה לדבר המתוק ביותר בעולם, ויעקב גילה את המתיקות הזאת. "ויעקב איש תם ויושב אוהלים". איזה אוהל? אוהלה של תורה. עשיו, לעומתו, רוצה את העולם הזה: "הלעיטני נא מן האדום האדם הזה", תנו לי חיים קלים, פרנסה טובה, איזה הנאה אני יכול לקבל מכל דבר, הכל חומרי, חיצוני ורדוד. אין שום מסך שמבדיל ביננו ובין ה'. גם כשאדם בחושך גדול ולבו אטום והוא סובר בדעתו שאין לו תקנה חלילה, כי החושך והעצבות מקיפים אותו מכל צד, יתחזק ויאמין שה' עוד יאיר עליו, "כי אשב בחושך ה' אור לי". אם לא הייתי יושב בחושך, לא היה אור לי. כל מה שקורה זה הכל נסיונות ומה שהאדם צריך לעשות זה לבקש רחמים מבעל הרחמים שירחם עליו. כל החיים שלנו זה עליות וירידות, חושך ואור. לדברים הכי טובים מגיעים אחרי נפילה, אחרי חושך וצמצום. לפני שמגיעים לפרי מוכרחים לעבור את הקליפה. הירח מתחיל להתמלא דווקא אחרי שהוא נעלם לגמרי. העץ הגדול הירוק והפורח גם הוא התחיל מזרע קטן שקודם כל נרקב באדמה.כל המטרה של הקב"ה שנזכה לראות את האור. אבל אין האור מתגלה אלא מתוך החושך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.