"יש לי כל"

פרשת וישלח מפי מזכה הרבים הסופר הרב מנחם אזולאי שליט"א

וישלח אותיות וילח"ש, רומז לתפילה הנאמרת בלחש. והם גם כן אותיות ויחל"ש, לומר שיעקב בא להחליש כוחו של עשו בכוח התפילה (ארון העדות).

"יש לי כל"

בפגישת יעקב ועשיו, לאחר שנים ארוכות של פרידה, מבקש יעקב לתת דורון לאחיו, לפייס אותו. עשיו מסרב: "יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך". משיב לו יעקב: "כי חנני אלוקים וכי יש לי כל".
שתי תפיסות עולם.
עשיו אומר - יש לי רב. אומנם יש לי הרבה אך עדיין יש מקום לשיפור, עדיין לא הגעתי אל סיפוקי. לעומתו אומר יעקב - "יש לי כל", לא חסר לי כלום ואני שמח בחלקי. יעקב אבינו זכה לתענוג הנפלא והמושלם בחיי האדם, תענוג של אדם שמתקשר ומתחבר לבוראו בקשר של אהבה ויראה. זה חייב להיות אהבה ויראה. רק אז זה שלם. אם זה רק אהבה, או רק יראה, זה לא יכול להחזיק מעמד.

להמשך כנסו כאן:



כל הענין שלי בחיים זה לשמור על הקשר, לשמור על החיבור. זה ימלא את הנפש שלי, זה ישמח אותי, כל שמחה מסוג אחר זה רק אם היא מקושרת לחיבור שיש לי עם ה'. אם לא, זה אולי שמחה של רגע, יש איזה תענוג, אך בסוף זה מתקלקל, זה לא מצליח למלא את הנפש לאורך זמן.
איזהו עשיר? השמח בחלקו. לאורך כל הדורות העמיד לנו הקב"ה צדיקי אמת שהיו לסמל ולמופת בהסתפקות שלהם במועט, ועל אף העוני הרב ששרר בביתם, לא רק שלא טענו ולא הצטערו על כך, אלא אדרבא ואדרבא, היו שמחים בחלקם ופניהם היו קורנות מאושר כל היום. ולא רק ענקי הרוח תנאים ואמוראים שחיו לפני אלפי שנים הרגישו כך, אלא אף צדיקים בדורנו אנו.
מה הסוד של "יש לי כל"? מה זה הכל הזה? הכל לשון כליון, כליון נפש, אני רוצה את ה' עד כלות הנפש. יש לי רצון להשי"ת יש לי הכל! יש לי הכל חוץ מרצון וכיסופים לה', אין לי כלום.
הנפש שלנו נמצאת בתשוקה למשהו שמעל, לא למציאות שאני נמצא בה, אלא למציאות יותר גבוהה, למציאות כזו שתרומם אותי ואם אני אגיע אליה, אז הכל יהיה אחרת. מה המציאות היותר עליונה הזו? זה הקדושה, והדבקות, והצדיקים, והקב"ה, והתורה הקדושה, והתפילה, וכל הדברים הנפלאים שרוצים לזכות בהם. הכל נמצא קצת יותר גבוה מאתנו, לא הגענו לזה, זה נמצא מעל, וכל העבודה זה שננסה לתפוס משהו מזה, להרגיש את זה, לכסוף לזה, לקבל כוח מזה, על זה בעצמו הנפש כבר שמחה, על עצם הרצון. נכון, אני עוד לא מצליח בעניין הזה והזה, אבל אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה. אדם צריך לראות את הרצון שלו. אם לא, הוא רואה רק את החסרונות שלו, את הכשלונות שלו, ונופל לעצבות, לרדיפה עצמית. מה זה שווה שרציתי ולא עשיתי? זה שווה! כל זמן שאתה לא עוזב את הרצון אתה נחשב בשמים לצדיק גמור. יכול להיות אדם שהמעשים שלו קטנים, והרצונות שלו גדולים מאוד מאוד וזה נחשב מאוד בשמים.
הרצון זה המנוע שלנו. זה האין סוף. זה הנשמה. זה מכניס כל כך הרבה שמחה לחיים שלנו. אני לא מפסיק לרצות. זה שעד עכשיו לא זכיתי, זה לא מקרר לי את הרצון. אני יודע שאם אני אתמיד לרצות, אני בסוף אזכה. רבינו הקדוש אמר שלא מספיק בהשתוקקות בלב בלבד, האדם צריך להוציא בשפתיו את הכיסופים שלו, רק זה נקרא שלמות הרצון, כשמתפללים על הרצון. וכמו כן עצם הדיבור, יש לו כוח לעורר ולהגביר את הרצון (תורה לא).
הדיבור זה הכלי נשק העיקרי במלחמה שלך על קדושת ישראל. התפילות בונות כלים כדי לקבל את הדבר שאתה רוצה. כל דבר שאדם רוצה בקדושה, זה רק תפילות. אני רוצה אבא, תדע לך שאני רוצה, אין לי כוח להשתנות, אני מנסה ולא מצליח, אבל אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, תעזור לי אבא.
לפעמים הרצון בשחקים, לפעמים באדמה. שני קצוות. התעוררות והתחזקות. אדם מתעורר, רוצה, בוער, מחפש את ה' בכל מקום וזמן, ובאותו זמן יודע שכשהכל ניגמר לו פתאום, אז גם אם יעשה כחוט השערה, זה עושה נחת רוח למעלה. נתת צדקה, עזרת לאיזה יהודי, נמנעת מלהגיד לשון הרע, הרמת את הראש, ה' אוהב אותך ושמח עם כל דבר קטן שאתה מצליח לעשות.
כשאתה מרגיש שאתה לא מסוגל, ה' שמח עם כל שבריר של עשיה שלך וכשאתה מרגיש שאתה מסוגל, מראים לך שזה לא מספיק, שצריך עוד ועוד להמשיך, הלאה והלאה.
יעקב אבינו, כששמע שעשיו מתקרב לקראתו עם ארבע מאות לוחמים, הוא חוצה את המחנה שלו לשניים. אם יכה עשיו את המחנה האחד, לפחות ישאר השני. "והיה המחנה הנשאר לפליטה" (לב, ט). לפחות להציל משהו. וככה גם בעבודת השם, לחטוף מה שאפשר.
אדם יש לו אמונה, יש לו הכל. החיים שלו נפלאים. הוא כל הזמן מזכיר לעצמו את האמונה הפשוטה שבאמת השם טוב, הכל טוב, על כל דבר צריך להגיד תודה. על כל דבר. צריך להתרגל שדבר ראשון אומרים תודה. גם אם זה נראה לא טוב. גם אם זה קושי, בעיה, צרה, "תיקון", קודם כל אומרים תודה.
כי כל מה שה' עושה זה לטובתנו, אפילו שלא מבינים, אפילו שמבינים ההפך.
"ריבונו של עולם, תודה על רבבות פעמים שעזרת לי, תמכת בי, הושעת אותי, הצלת אותי, שמחת אותי, ריפאת אותי, שמרת עלי, עודדת אותי. תודה שאתה תמיד איתי. תודה שאתה נותן לי כוח לעשות מצוות, כוח לעשות מעשים טובים, כוח להתפלל. תודה על החסדים שאתה עושה עמי בכל רגע ורגע.
תודה על כל נשימה ונשימה שאני נושם. תודה על החיים הנפלאים שנתת לי.
תודה על כל דבר הכי קטן שיש לי, כי את הכל אתה נתת לי, ולא אף אחד אחר.
ותודה לך מלך מלכי המלכים גם על הדברים שאין לי, תודה לך שקשה לי לפעמים, כי עמוק בלב אני יודע שכל מה שמגיע ממך הוא הדבר הטוב ביותר עבורי, והוא נעשה במיוחד בשבילי, בהשגחה פרטית מדוייקת ומושלמת, כמו
שרק מלך מלכי המלכים יכול לעשות" (מתוך "תפילת תודה").
יעקב אבינו רואה את כל הטובות וכל החסדים שה' עושה עמו. הוא לא שוכח איך הגיע ללבן הארמי ואיך הוא עוזב אותו. "כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות"(לב, יא). אנחנו לא תמיד זוכרים. עסוקים במה שעדיין חסר לנו ושוכחים משפט מפתח בחיים: "אשרינו, מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו".
הפחד של יעקב מעשיו לא לגמרי מובן. הוא ממש מתרפס לפניו! קורא לו "אדוני" שמונה פעמים! מדוע כל כך פחד? הרי הקב"ה הבטיח לו שלא יעזוב אותו?! "קטונתי מכל החסדים" אומר יעקב. כל כך הרבה חסדים עשית עימי ה' יתברך שאני חושש שמא הזכויות שלי נתמעטו והרשע יוכל לי. העיקר זה לראות את החסדים.
אמונה זה להזכיר לעצמי בכל מצב, בכל נסיון שיש לי בחיים שהשם הוא כל יכול. כפשוטו. אדם רואה שבדרך הטבע אין לו שום סיכוי, אז הוא מתייאש. מרים ידיים. תאמין שבורא עולם יעשה דבר שאתה בכלל לא חשבת עליו. כמו שהוא קרע את ים סוף ועם ישראל עבר בתוך הים ביבשה, כך הוא יכול לעשות לך בבריאות, בפרנסה, בזיווג, בכל דבר. תזרוק את השכל. תתחזק באמונה.
אני לא מבין כלום, אני לא יודע כלום, השם הוא כל יכול והוא יושיע אותי.
איך? אני לא יודע. אני רק מתפלל. אבל לא מתפלל כי לימדו אותי שצריך להתפלל. לא. אני מתפלל מתוך אמונה שמה שיש לי זה רק תפילה, ששום דבר אחר בעולם לא יכול לעזור לי.
"באמת אין לי שום עצה ושום יכולת ושום כוח ושום דבר רק לבקש ממך בורא עולם! רק לבקש ממך! תעזור לי שאני אתפלל על כל דבר ודבר! תן לי אמונה שלמה בך! זכה אותי ללכת עם האמת הזאתי שאני כל דבר צריך לבקש ממך! כל דבר! אפילו על הדבר הקטן ביותר! אם אתה חושב שיש משהו שלא צריך להתפלל אז אתה חי בשקר! כי אתה צריך לדעת שאתה צריך להתפלל על כל דבר ודבר! כל דבר מקבלים מבורא עולם! אין שום כתובת אחרת! שום
כתובת! שום עצה! המקור לכל החיים האלה זה בורא עולם ישתבח שמו!
כל דבר תבקש מבורא עולם! דבר קטן ודבר גדול! לחיות בשקר שאתה יכול להסתדר בלי בורא עולם, זה המצב הכי קשה בעולם. תלמד להתפלל על כל דבר. על כל צעד וצעד בחיים שלך! כל כך הרבה יש יצר רע לבנאדם לא להתפלל! צריכים להתחזק בתפילות! להאמין בכוח התפילה!