לא יחצני"ם יקבעו מיהו פוסק הדור - הפוסקים לא היו זקוקים ליחצני"ם מציאותם עשתה אותם למה שהיו - מי שמבקש ליצור פוסקים סינטטיים מביאים חורבן לעולם בכלל ולחרדים בפרט

אין זה פלא מדוע כל כך הרבה בורחים מן היהדות וחוזרים בשאלה, מספיק להם ללמוד את מה שקורה בימים אלה להגיע למסקנה כי לא מי שמתאים היא אשר קובעת, אלא היחצנו"ת תכריע מיהו פוסק הדור, דבר שהוא כל כך רחוק וסתירה למציאותו של פוסק שצריך להיות בקי עצום בהלכה, מי שלמד הרבה ויודע, ולא רק מי שהסתובב כאן או שם ושיחק אותה פוסק, על מנת לזכות בתואר, כאשר אין בינו ובין הפוסק האמיתי ולא כלום

נשוב קצת אחורנית ונלמד על הפוסקים, נתחיל בספרדי הרב עובדיה יוסף, הוא לא זקוק היה ליחצ"ן על מנת להיות פוסק ברחוב הספרדי, הוא עשה זאת בעשר אצבעותיו, למרות שנכון שבנו יצחק שימש לו יחצ"ן, לעולם לא אשכח איך שלפני קצת פחות מארבעים שנה הוא היה מגיע למשרדי בכל שבוע עם ידיעות על אבא שלו וכועס אם פעם לא היה מקום ולא יכולתי להדפיס, ובכל זאת, איש לא חלק ולא חולק עד היום הזה כי הרב עובדיה יוסף לא זקוק היה ליחצ"ן על מנת להוכיח כי הוא בקי גדול בכל תחומי ההלכה, מדובר במי שבדורנו האחרון היה מגדולי הבקיאים ויחידים עלו עליו, הוא נשא עמו אלפי ספרים שהיה בקי בהם, ואף יחצ"ן לא יכל לתת או לקחת ממנו את המציאות כי הוא מפוסקי הדור של הספרדים

נעבור להרב אלישיב, למרות שמקורו היה במזרחי, ולמרות שהוא בגד ברבה של בריסק ובחזון איש שאסרו את 'היכל שלמה' הוא צפצף עליהם ושימש שם כדיין בבית דין הגדול, איש לא יכל לקחת ממנו את המציאות כי הוא היה בקי עצום בהלכה, כל סיבת היותו בהיכל שלמה נבע מכך שהרב הרצוג בשעתו חיפש בקי בהלכה, ובחר בו מפני שהוא היה האיש שהתאים לכך. להרב אלישיב לא היה יחצ"ן כלשהו על מנת שיבחרו בו לתפקיד הזה, וגם כשפרש מן הרבנות הראשית והתקרב לחרדים הוא לא זקוק היה ליחצ"ן בתחום הזה שהוא איש הלכה, מפני שהכל מודים שמומחיותו בתחום ההלכה היא שלו בלבד, הוא עשה זאת בעשר אצבעותיו

וכשאנו מגיעים להרב וואזנר מי שילמד את ההיסטוריה שלו, ההתמדה וההשקעה בהלכה כל כך הרבה שנים היא אשר הביאה אותו לאן שהגיע, ושימו לב, בדרך כלל מתקדמים על ידי פוליטיקאים ואילו הוא עשה זאת בלי יחצני"ם ובלי פוליטיקאים, המציאות שלו זעקה כי הוא פוסק, לא יכלו להתכחש למציאות הזו

גם בעתיד לא יעזור לאיש, הפוסק האמיתי יהיה מי שראוי לכך בשל מציאותו, ולא מי שיחצני"ם יריצו, מפני שאין טוב מכך להוכיח כי אינו מתאים, מפני שאם הוא מתאים הוא לא זקוק ליחצ"ן. זה כלל גדול, מי שמשלם למי להריץ אותו הוא האחרון בתור, ויתכן כי לעולם לא יגיע לתפקיד הזה, לא יכירו בו, לעומת זאת מי שיוכיח את עצמו בפסקי הלכה הוא יזכה בכך למרות כל היחצני"ם המריצים את זה או אחר

מזעזע הוא לראות כיצד כל מי שרוצה להיות פוסק לקח לעצמו יחצ"ן שיריץ אותו, זה מוכיח כי משהו לקוי בפוסקים הללו וביחצני"ם, הפוסקים שאינם קולטים שככה לא יגיעו לאן שהן מבקשים להגיע, והיחצני"ם שהם כאלו טפשים שאינם מעמידים את הלקוחות שלהם על מקומם להסביר להם שבשביל להתקבל על הכלל עליהם להוכיח את עצמם בכח הפסק ובצורה שיעשו זאת, ולא באמצעות יחצני"ם שיריצו אותם, מפני שזה יפגע בהם יותר מאשר יועיל

הצורה כפי שמציגים היום את הפוסקים צריכה לזעזע כל מי שמעוניין ורוצה כי העתיד היהודי והחרדי יהיה כזה ששופטיו יהיו מי שראויים לכך ולא אנשי דמים רשע ופשע, מי שיחצני"ם הריצו אותם ולמעשה הם אנשי דמים תרתי משמע, מי שמתנהגים כגנגסטרים, ואחרים העושים במחשך מעשיהם הרעים, זה יוביל את היהדות כולה לאסון, וחייבים להלחם בתופעה הזו

הפלא הוא שלא גדל בדורנו דור של פוסקים, מי שמציאותם זועקת כי הם ראויים לתפקיד ולא מי שמריצים, תלמידי הרב וואזנר עם כל הכבוד להם, הם עדיין לא מגיעים לקרסולי הקרסול שלו, ועליהם להמתין קצת להתקדם וכשיהיו בשלים אוטומטית יכירו בהם

מי שדוחף את עצמו, הוא בבחינת כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו, מי שראוי ירדפו אחריו ישאלו אותו, והוא זה שיכריע. האחרים, יקומו להם מתנגדים שילחמו בכל כוחם להוכיח כי מדובר בשפלים ונבזים מי שמבקשים לחמוס ולעשוק את הציבור, ואסור לאפשר להם זאת, שלא ניפול בפח של נוכלים שכל כוחם בכך שיש להם כסף להשכיר שכירי חרב להריצם לתפקיד שאסור להם לשאת בהם

דורנו ראוי ליותר טובים מאלו שמריצים עצמם, וימצאו, ישנם מי שהם אנשים ישרים שזה לפני הכל, עלינו ללמוד מעצת יתרו למשה רבינו מי הם המתאימים וגם אם יטענו כי משה רבינו לא מצא, עדיין אין זה אומר כי בשל כך אין לחפש, הרב וואזנר למשל כן התאים להגדרות של יתרו, ואם נתאזר בסבלנות נחפש נמצא עוד כאלו

חיים שאולזון