רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 8 באפריל 2015

לא האינטרנט הרג את מוטי, פושעים שמזלזלים בזולתם הם אשר הרגוהו

מאת ישראל גרינהויז


"אחרי כן השמיע הגאון רבי חיים מאיר וואזנר שליט"א, גאב"ד זכרון מאיר, דברי התעוררות ואמר כי המנוח הוא קרבן עולה תמימה אשר בא לכפר על כולנו, וכל אחד צריך להרגיש כי המנוח היקר ר' מרדכי בא לכפר עליו...
בדבריו יצא חוצץ כנגד הכלים המשחיתים ומכשירי הטכנולוגיה הטמאים".
(המודיע)
====
"גאב"ד זכרון מאיר", ר' חיים מאיר וואזנר!!!
גאון! אב בית דין! מי שאינו מבחין בין שחור ללבן, בין דם אדם לדם כבש, ובין מצוה לעוון. הזה יהא לאב בית דין?!
אתה ומשפחתך הסאטמרית, שבעוורון וזלזול החלטתם לא לשתף פעולה עם המשטרה הציונית רח"ל.
בני משפחתך שהחליטו להוריד את המיטה דרך המדרגות למרות שידעו שהדוחק עצום, שהחליטו לרמוס את כל העומד בדרכם ולשעוט עם המיטה למטה, בידיעה ברורה שמישהו עלול להפצע, להתעלף, ולא העליתם בדעתכם שגם למות.
אתה ומרעיך שהייתם עסוקים בהכתרה ומזל טוב, ולא שתו ליבם לקהל שבא לחלוק כבוד לרב, עד "שגעש עליהם הר להרגן, מפני שזלזלו בהספידו של חכם".
אתה שהצלחת להרשם בהסטוריה, כמי שהדבר הראשון שאירע בזמן תפקידו כגאב"ד עדה קדושה, היה לגרום מיתה משונה לאחד (והלוואי שרק אחד) מבני קהילתו.
מהי הבשורה שאתה נושא לאותם גרמא בניזקין, שוורים מועדים ביומי ניסן?! שאותו ההרוג, שדמו מבעבע על כפם המגואלת, כפרה הוא להם?! זבחי אדם?!
לא, ר' חיים מאיר! דמו של מוטי איננו כפרה! הוא עוון נורא הרובץ עלינו, מקטרג ותובע!
והתורה זועקת: "ולא תקחו כופר לנפש רוצח... ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו... ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה".
במקום לעמוד ולבכות על אשמת קהלו, במקום לארוז מזוודות עם החפצים הדרושים לעיר מקלט, הרי זה עומד בעזות מצח ומדבר על גולשי האינטרנט!!!
לא, ר' חיים מאיר! לא האינטרנט הרג את מוטי!
מוטי נהרג ע"י פושעים שמזלזלים בזולתם, שבמקום לחשוב על הקהל הגדול שבא לכבד את מותו של העדין והאציל שבאדם, במקום לתכנן איך לא תנזק צפורנו של אדם מהמלווים, היו עסוקים רק במחשבה איך להפיק ריוח אישי ממותו.
על קרבן העולה שלך, אין לי אלא להביא את דברי נביאנו ישעיהו הקורא למולך "שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה. לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים... יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה."
ועוד אמר: "יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא, עִם-זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו... מַה-לָּכֶם תְּדַכְּאוּ עַמִּי, וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ." אוי לנו שנתקיים פסוק כצורתו בימינו.
והן הן הדברים האמורים כנגד כל פרות הבשן, יושבי מרכבות השרד, רכבי האדמורי"ם, אשר זה דרכם כסל למו לרמוס כל שוכני ארץ מפני הדר גאון כרסו, המלא ש"ס ופוסקים כמובן, וכה קהה ליבם עד שלא זעו גם לקול יללת טיפול נמרץ העומד מאחוריהם, עד שבאו והכו נמרצות על חלונם.
כולם ראויים להרהר בתשובה, אלא שנתגלגלה זכות על ידי אותו ר' חיים מאיר, "גאב"ד זכרון מאיר".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.