ר' שמואל אויערבך הגיע להלויה אם כי יכלו לראות על פניו כי הוא לא מרגיש שם בנוח, אבל הוא עשה זאת בדלית ברירה מפני שאם לא היה בא, זה היה מתפרש כהמשך אותה מלחמה שהוא מעדיף לשכוח אותה, זה לא משרת אותו ואת האינטרסים של המחבלים
אבל שימו לב, רק מעטים מגדולי המחבלים הגיעו לנחם, לא ראינו שם בינתיים את שמואל אויערבך לא את שמואל דויטש ראשי מחבלי פונוביז' ועוד כמה מהם, נמתין ונראה מה יהיה בסופו של דבר האם יבואו, ובכל זאת היה זה אחד ממי שאמור היה להיות מראשי המחבלים אבל משחק אותה לגמרי אחרת כאילו שהוא עם השונאים ועם המחבלים ושמו הרב ברגמן חתנו של הרב שך, הוא משתתף בישיבות מועצת גדולי התורה של השונאים ואף הולך לכינוסי המחבלים אבל לא לכולם למשל לכינוס שהם עשו לפני הבחירות הוא לא הלך הוא סבר כי המחבלים הרחיקו לכת
הרב ברגמן בא לנחם את בני ר' חיים גריינימן בתקוה כי הם יבינו כי זה לא אשמתו מה שחמיו עשה לאבא שלהם, ואכן הם נתנו לו להרגיש טוב ואף התפתח ביניהם שיחה מעניינת, אם כי לא הזכירו את חמיו הרב שך אפילו לא במילה אחת, עסקו בחזון איש ובשנים שהרב ברגמן היה יושן בביתו. ככה יצא הרב ברגמן ידי חובה הוא עשה את שלו וגם לא העמיד אף אחד במצב לא נעים, אם כי היו מי בבית ר' חיים גריינימן שסברו כי מותר היה לתת לו על הראש על מה שחמיו עשה, הללו טוענים כי האבא לא קיבל את כל מי שישבו אז ושתקו ולא מחו נגד דברי הרב שך והזכירו כמה שמות כאלו
וככה התנהלה השיחה שבין הרב ברגמן לבני ר' חיים גריינימן:
אחד הבנים: ממתי הראש ישיבה הכיר את אבא?
הגרמ"צ: עוד מימי ילדותי ובחרותי ולאחר מכן כאברך.
אחד הבנים: באילו שנים הראש ישיבה ישן בחדרו של החזו"א?
הגרמ"צ: בשנים תש"א, תש"ב ותש"ג. אני זוכר במשך כל התקופה שרבי חיים היה
נכנס בכל עת אל החזו"א. ולעיתים כשהיתה הדלת נעולה, משום שהרבנית הקפידה
שלא יכנסו כל הזמן לחזו"א, הייתי מעמיד לרבי חיים כסא לקפוץ דרך החלון.
וגם לחזו"א, בעת שהיה הבית נעול כשהרבנית ישנה, הייתי מעמיד לחזו"א כסא
בשביל שיוכל להיכנס מהחלון.
אחד הבנים מספר: כי רבי חצקל ברטלר בעת שהיה ישן אצל החזו"א בתקופה יותר
מאוחרת מספר כי מעולם לא ראה את החזו"א בשוכבו לישון ובקומו רק היו צריכים
להאמין שהוא ישן.
הגרמ"צ: אכן כן. גם אני יכול להעיד על כך. מעולם לא ראיתי אותו ישן.
הגרמ"צ: תמיד כשהייתי חוזר מהישיבה אל החזו"א, מעולם לא נתן לי החזו"א
להיכנס מיד למיטה, אלא היה מציע לי לשבת לידו על יד השולחן וללמוד. הייתי
אז נער בן שתים עשרה אבל כך היה רצונו. מובן שעל אף עייפותי התיישבתי
ללמוד ע"י השולחן בסמיכות אליו, עד שראשי היה נופל על הגמ'. כשהבחין שאני
כבר ישן, היה נוקש עלי קלות בחביבות מאין כמוה ואומר לי ללכת לישון
במיטתי. הוא רצה לחנך אותי שאין דבר כזה ללכת לישון אלא כשנרדמים אז
נרדמים, ולומדים עד כלות הכוחות.
אחד הבנים: האם החזו"א עצמו העיר את הראש ישיבה?
הגרמ"צ: לפני הגיעי לגיל בר מצוה לא היה החזו"א מעיר אותי, אך אחריי הבר
מצוה היה מעיר אותי לנץ החמה בשביל להשלים לו מנין.
הגרמ"צ: הייתי נוכח בכמה פעמים לראות איך שהחזו"א היה מדריך את רבי חיים
איך ללמוד, באיזה אופן, האם לאט או מהר. וכך זה היה תמיד כסדר.
אחד הבנים: למה החזו"א בחר בכם לישון בחדרו?
הגרמ"צ: באותה תקופה למדתי בישיבת תפארת ציון, ולא היה לי איפה לישון
בלילה, כי בישיבה לא היה מקום לבחורים לישון, ולכך הייתי מבקש מבעל פרדס
התפוזים שליד גבעת רוקח לישון בבית האריזה שבמרכז הפרדס, וכמובן שהתנאים
היו נורא קשים, היה קור וגשם בלילות כשבקושי היה גג וקירות שעוד רגע
נופלים, ובזמן הזה הייתי מגיע לחזון איש כמה פעמים בשבוע בשביל לדבר איתו
בלימוד, באחת הפעמים שאל אותי החזו"א האם יש לי מקום לישון בלילה, ואז
סיפרתי לחזון איש איפה אני ישן, ומיד אמר לי החזו"א כי מהיום אני ישן
אצלו.
הגרמ"צ: באחד הפעמים כשרבי חיים לא רצה שידעו כי הוא נכנס לחזו"א הוא
נכנס למיטתי וביקש ממני כי אכסה אותו בשמיכה.
אחד הבנים: אבא למד בישיבת לומזא שבפ"ת בשנת תרצ"ט ואז למד חברותא עם רבי
שמואל [הגר"ש רזוובסקי זצ"ל ר"י פוניבז'].
הגרמ"צ: באותה התקופה עדיין לא למדתי בלומזא, אך אני זוכר את רבי חיים
מגיע גם אח"כ לפ"ת ללמוד בישיבה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.