רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 26 במאי 2015

זוהר חדש פרשת בלק [דף פז עמוד ב]

...כעת לסוף יומיא כפום שעתא דיומא בעידן די זרח שמשא מן יומא שתיתאה בשעתא דיזדמנון לפום מנין שנין דיובל ושמטה כחדא דאיהו רע"ד מן יומא שתיתאה[1]. כעת זמינא קלא חדא לאתערא מרום רומי רקיעין קלא עציב במרירו מה דלא הוה הכי מן יומא דאתברון עלמין. וההוא קלא יהוי דקיק בחשאי במרירו ועציבו נחית וסליק סליק ונחית וכו' וכו' בירחא תליתאי בד' לירחא[2] בתשע שעתי ופלגא יהכון כל בני מתיבתי בהדה דאיילתא לגו קבריה דרעיא מהימנא דביתא ותיהב תלת קלין עליה. בשעתא דשמשא יתכניש מעלמא וקבריה יתפתח ויבעון בני מתיבתי לעאלא לתמן ולא יתייהיב לון רשותא ויסתלקין כלהו לאתרייהו והיא תיעול ומגוויה יפוק מה דיפוק. ותשכח למשה יתיב ולעי ובוצינא דליק קמיה וכמה ריחין ובוסמין סחרניה וכו' וכו' ותלת קרבין יעבדון בני ישמעאל בהדי משיח דא ואינון ייתין ויסגדון למארי עלמא בטורא דקודשא בירושלים ואילין קרבין יהון באלף שתיתאה [בשיתסר יומין לירחא שביעאה לזמן חמשין ותשע שנין לאלף שתיתאה. הרנ"ש] וכו' וכו' ובירחא דבול[3] יפולו שנאיהון ויתעברון כל אינון גילולין דישתארון בארעא קדישא. ומתמן יהכון ויתערון קרבין על עלמא. ובעוד דאינון יגיחון קרבין עם כל בני עלמא יתכנשון בנוי דאדום על ארעא קדישא ויתפסין לה וישלטון עלה תריסר ירחי. לסוף תריסר ירחין יתגעש וירעש כל עלמא. ובין זמנין אלין דשכינתא תהך ותהדר לגבי מערתא דמשה. יתטמר מלכא משיחא ט' ירחין כירחין דיולדה ואינון ט' ירחין כמה צירין וחבלים יטול על גרמיה וכו' וכו' על ההוא זמנא כתיב יענך ה' ביום צרה [תלים כ] דאינון תשע פסוקים כירחין דיולדה. ושבעין תיבין. דהא לשבעין שנין באלף שתיתאה יוליד וישלוט על כל עלמא ובג"כ באינון תשעה ירחין יתחזון בכל ליליא מפלגו ואילך רכב אש וסוסי אש לבר מרקיעא מגיחן קרבין אלין באלין עד דינהר צפרא. לבתר דאינון תשעה ירחין יעברון כדין קב"ה יתער למשיח דא ויפיק ליה מגנתא דעדן וההוא יומא דיפוק יזדעזע כל עלמא דיחשבו כל בני עלמא דימותון ועל ההוא יומא כתיב [ישעיה ב] ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה'. דא שכינתא דתירום מההוא זימנא ואילך ומשיח בהדה. ומהדר גאונו דא משיח. בקומו לערוץ הארץ. כדין ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ [וגו' שם יא] דא בשתין שנין דאלף שתיתאה ויהכון לבתר דיעביד לון קב"ה כמה נסין (חסר כאן תשלום הענין):


[1] יומא שתיתאה הוא האלף השישי, והיום מתחלק ללילה ויום, והלילה קודם ליום כדכתיב ויהי ערב ויהי בקר, וא"כ עד שנת ת"ק הוא ליל יומא שתיתאה, ומשנת תק"א מתחיל היום של יומא שתיתאה, וזהו שאמר בעידן די זרח שמשא דהיינו ביום, ולפ"ז רע"ד הוא שנת התשע"ד. – כזכור בסוף שנת התשע"ד נשמעו קולות שונים ומשונים ברחבי העולם, קולות עצובים עולה ויורד.
[2] דהיינו ד' סיון.
[3] הוא מרחשון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.