בפסוק "דרך כובב ביעקב וקם שבט בישראל" שבשביעי דפ' בלק, ישנם ב' פירושים:
1) שקאי על מלך המשיח, 2) שקאי על כאו"א מישראל. הענין בזה יובן עפ"י מ"ש
הבעש"ט והמגיד ע"פ זה: ש"יעקב" קאי על דרגא נמוכה בבנ"י, ולכן נאמר "דרך
כוכב" שאינם לשונות של שליטה, משא"כ "ישראל" קאי על דרגא נעלית בבנ"י –
"שרית עם אלקים ועם אנשים" ולכן נאמר ע"ז "וקם שבט" – לשונות של תקיפות
וממשלה. וההוראה לכאו"א: ישנם ענינים שעושים עם ה"ראש", הנשמה, וישנם
ענינים שעושים עם ה"עקב שבגופו", אבל החילוק הוא שה"עקב" אסור לו להביע דעה
בעצמו, אלא צריך להשמע להוראות ה"ראש". שכדי "ללכת" בדרך ה' – "דרך כוכב
מיעקב" – הנה בהתחלת העבודה לא יכול להיות שכבר יהי' לגוף תענוג בתומ"צ,
אלא שנשלט ע"י ה"קם שבט מישראל". ועד"ז צ"ל ה"קם שבט בישראל" ששולט על
הנהגת ביתו בכלל ועל חלקו בעולם – "עקב". ועיכ"ז פועל "גאולה פרטית" בחייו
הפרטים, שבו יש ניצוץ של משיח, וזה נעשה הכנה
לגאולה הכללית ע"י משיח ה(נשמה)
כללית.
מהתוועדות משיחת י"ב תמוז ה'תש"מ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.