רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 24 ביולי 2015

מכתבים קצרצרים


ישיבתם של חרדים בכל קואליציה היא סכנה לקיומה של היהדות החרדית
אי אפשר לברוח מן המציאות, ניקח את ההיסטוריה של 67 שנות קיום המדינה ונלמד נתון מדהים, כי בכל עת שהחרדים ישבו בקואליציה זו הביאה עלינו צרות וחורבן פנימי עד כדי פילוגים על גבי פילוגים, שנאה ומחלוקת. רק כשישבנו באופוזיציה למדנו לחיות זה עם זה, בבחינת צרת רבים, זה מה שאיחד אותנו, ולמה לנו להרחיק, בואו ניקח את השנתיים האחרונות אלו שישבנו בה באופוזיציה, ונלמד איך שהחרדים כולם מקצה לקצה חיו בשלום ובאחוה, פרט כמובן בעיריות היכן שיושבים בקואליציה שמביא עמו בעיות וצרות. אבל בכנסת לא רק שהיינו מאוחדים, גם הגדולים מצאו שפה משותפת. עובדה היא, כי כל מה שעשו אגודת ישראל ודגל התורה היה בתיאום מוחלט בין הגדולים, היה זה תענוג לראות איך הם מסוגלים ויכולים לעבוד יחד למרות שהם במפלגות אחרות ואמורים להתחרות זה בזה

גדולי התורה בעבר סילקו אותנו מהר מן הקואליציה הם קלטו לאיזו צרה זה מכניס אותנו
כשקמה המדינה אגודת ישראל שאז היו בה החסידים והליטאים יחד הצטרפה לקואליציה, ור' יצחק מאיר לוין היה שר הסעד, אבל לא עברו יותר מכמה שנים וגדולי התורה הורו לנו לפרוש מן הקואליציה ועד לתשל"ז כשהבחירות הביאו עימם מהפך ומנחם בגין תפס את השלטון, שינו כיוון והתעלמו ממה שגרם שייצאו מן הממשלה. נכון שהנימוק היה 'אחריות' אסור לחרדים לשאת באחריות למעשי הממשלה שאישרה ומימנה חילולי שבת ועבירות אחרות, אבל היה עוד משהו הרבה יותר עמוק. הישיבה בקואליציה גררה חיכוכים ומחלוקות פנימיות, לא יכלו לספק את תאוות כולם, וגדולי התורה הגיעו למסקנה כי באופוזיציה יהיו הרבה פחות מריבות וכמה שהם צדקו. מי שילמד את ההיסטוריה של התקופה שישבנו באופוזיציה ימצא כי המריבות היו בעיריות במקומות היכן ששלטנו, כמו בחינוך העצמאי ועוד כמה מקומות כאלו, אבל באופן כללי ובעיקר בכנסת כאן חיו בשלום ובשלוה מפני שאף אחד לא היה לו מה לקנא באחר ולא ביקש לקחת לאחר את תפקידו, לא היה מה לקחת

החרדים לא חונכו לשלטון אנחנו חיים בשיטת חטוף ואכול כי מחר נמות
כשחיים במדינה דמוקרטית לומדים כי אין דבר כזה שלטון לנצח, לעיתים אתה שולט ולעיתים באופוזיציה ואתה חייב להיות ערוך לכך. קחו באמריקה, לעיתים הדמוקרטים שולטים ולעיתים הרפובליקנים, אין דבר כזה שאתה תופס את המקום לעולם ועד. יש בחירות בכל ארבע שנים, ואתה ערוך לנצחון ולהפסד, ויודע איך לחיות עם זה. בישראל עד תשל"ז חלמו והאמינו כי מפא"י של אז (העבודה של היום) תשלוט לנצח, אבל בעזרת קול אחד נוסף שמנחם בגין גבר עליהם הוא הצליח לכבוש את השלטון, ומאז בכל קדנציה או שניים התחלף השלטון פרט לאחרונות היכן שביבי נתניהו מצליח לשרוד יותר מכל ראש ממשלה בהיסטוריה של ישראל. החרדים במקום לחנך את עצמם ואת הדור הצעיר כי לא תמיד מנצחים, וחייבים לקחת בחשבון כל מצב, כשהם נדחקים לאופוזיציה הם משתוללים. מי שעדיין לא שכח כיצד נראו החרדים בשנתיים שישבו באופוזיציה הם דיברו צעקו והתנהגו כאילו שנשך אותם נחש הם לא רצו להאמין כי הם יישבו באופוזיציה שעשה הרבה טוב לאחדות החרדים, וקיווינו כי זה יחשל וילמד אותם איך חיים במדינה דמקורטית וכי מכבדים כל תוצאה, אז אנחנו לומדים עתה שלא רק שזה לא לימד, אלא בגלל הרעב של השנתיים הללו, המריבות הפנימיות הפכו להיות קשים פי כמה, כל מי שרק יכול מנסה לחטוף מן האחר, ושוב לומדים כי החרדים לא מסוגלים לשלוט, הם לא יודעים איך אוכלים את זה, ולכן אין זה פלא שככה אנחנו נראים

חיה ותן לחיות לא קיים אצל החרדים
במדינות מתוקנות כולל כשאתה שולט, משתדלים לשמור על הגינות שלטונית, גם אם נכון שאתה מבקש לעיתים לכפות החלטות קשות, אבל לוקח בחשבון כי אם לא תתן לאופוזיציה משהו זה לא יעבוד זה יקומם ציבור גדול נגדך. קחו דוגמא ממערכת שלטונית כמו של ארצות הברית שנשיא אחד נבחר והוא שולט, למרות שהוא יכול על פי חוק לחלק תפקידים רק למקורביו הוא לא עושה זאת, כל נשיא מפריש כמה תיקים לשרים מן המפלגה היריבה, הם מבינים כי אי אפשר לקחת את הכל לעצמך אתה חייב להתחשב גם בשני. אצל החרדים אין דבר כזה להתחשב באחר, אותנו חינכו לחטוף מה שיותר מפני שאם לא תעשה כך לא יהיה לך כלום, ונוצר מצב שנלחמים על שטויות על כל עמדה על מינוי, ולא מפני שאתה צריך את זה, אלא מפני שאתה רוצה להבטיח שלאחר יהיה מה שפחות ואם אפשר לחסל אותו ושלא יהיה לו כלום יותר טוב, המושג של חיה ותן לחיות לא קיים בלקסיקון החרדי, מפני שחונכנו שיש רק אמת ודרך אחת והיא הדרך שלי של אנשי קבוצתי כל האחרים שונים ורחוקים מדרך הישר ולכן אסור שיהיה להם נציגות ותפקידים כלשהם, עדיף חילוני או גוי ורק לא חרדי אחר

הצרות החלו בתשל"ז השנה שהצטרפו לקואליציה ומאז פילוגים על גבי פילוגים ביהדות החרדית
מי שיעבור על ההיסטוריה הפנימית ביהדות התורה שאז היתה אגודת ישראל וכל צדדי היהדות החרדית היו חברים בה, ימצא נתון מדהים, שמאותו רגע שהצטרפו לקואליציה פרצו המחלוקות הפנימיות שהובילו עד לפילוג היהדות החרדית. לאחר כמה שנים בלבד פרצה המחלוקת הקשה בין הרב שך לרבי ה'לב שמחה' מגור, ומיד אחר כך הרב שך הקים עיתון משלו, ואז הקימו את ש"ס וכמה שנים מאוחר יותר את 'דגל התורה', ומה שעברנו בשנות המ"מים והנוני"ם אי אפשר לתאר, היתה זו מלחמה קשה בין חרדים, כשהמחלוקת היא על שלטון בלבד, מי ישלוט מי יישב לצד הקופה מי ישא בתפקידים הבכירים, זה שהביא לנו את כל הצרות. שימו לב על מה פרצה המחלוקת הנוראה, וזו 'הרוטציה' הרבי מגור טען כי מי שישב 8 שנים בכנסת שיילך הביתה ויפנה מקומו לאחר, הנציגות בכנסת אינה ביזנעס פרטי של זה או אחר, הרב שך לעומת זאת הגן על שלמה לורנץ שרצה להמשיך ולכהן בכנסת מפני ששם היה גורף הון הוא היה הממציא של ה'יחודיים' והרבי ה'לב שמחה' זעק כי זה גזל ועושק של כספי ציבור שכמה בודדים מתחלקים בינם לבין עצמם בכספים שצריכים להתחלק בין כולם. הרב שך לעומת זאת הגן על הגזל הזה בטענה כי ללורנץ אין זמן לנסוע לחוץ לארץ לאסוף כסף למוסדותיו, אז הרבי מגור אמר לו אז בבקשה שיפרוש מן הכנסת ויסע לחוץ לארץ. המריבות לא פרצו על אידיאולוגיה, אלא על דברים חומריים, על זה פרש הרב שך מאגודת ישראל, ומאחר והוא קלט כי זה נראה רע ולא טוב, הוא הפך את הקערה ופיתח מחלוקת אידיאולוגית של חסידים וחב"ד ועוד דברים כאלו בתקוה שיחשבו שעל רקע זה הוא פרש, כשאין זה אמת כלל, הנושאים הללו עלו אחרי שהרב שך כמה כמה שנים היה מחוץ לאגודת ישראל

הישיבה בקואליציה מעמיקה שנאה פנימית ביהדות החרדית
אם הישיבה בקואליציה היתה גורמת למריבות בין הנציגים בלבד, יתכן והייתי מתעלם מן הענין. גם אם אין זה נכון וטוב שיריבו וישנאו זה את זה, אבל זה היה נשאר בין כמה בודדים, הציבור כציבור לא היה סובל מכך. המציאות היא לצערנו אחרת, כל מריבה ביניהם מפתחת שנאה פנימית קשה, ראו מה קורה בעיצומם של ימים אלה כשיענקל ליצמן ומשה גפני רבים אז הציבור כולו מעורב, תפתחו את כלי התקשורת את הווצאפים את האתרים למיניהם וראו כמה שנאה ובוז מטילים אלו על אלו, כל אחד מבקש להוכיח כי הצד שלו ניצח והצד האחר הפסיד, מדוע זה צודק והאחר לא צודק, מציאות היא שכל מחלוקת כזו של העסקנים ובמיוחד של הגדולים החדירה בציבור שנאה קשה, וקשה לצאת מזה. קחו וראו מה עבר עלינו בשבועיים האחרונים, מה קרה וקורה בין הגדולים איך פגעו אלו באלו, ועל כולם איך זה שמי שמכונים גדולים 'שכחו' כי אנו בשלשת השבועות וכי זה זמן שאסור להתנהג בצורה כזו, השנאה והמחלוקת מעבירה על הדעת, וזה מה שקרה בכל השנים שישבו בקואליציה, שם יושבים מדושני עונג לא רוצים לוותר על הכופתאות ועל טובות ההנאה במיוחד על הג'ובים וספיחיהם, והכו באחר על מנת לפנות לעצמם את הדרך. האם כל זה שוה, או שמא צדקו גדולי התורה שבקום המדינה התנגדו למפלגות חרדיות, לטענתם על החרדים להשחיל נציגים במפלגות הגדולות ואז אוטומטית ירדפו אחרי הקולות החרדים וכולם ירצו לתת לחרדים על מנת לזכות בקולותיהם. אלו שהתאוה בערה בהם במיוחד מי שבטוחים היו כי הם יישבו ראשונה במלכות גרמו שהקימו מפלגות חרדיות, ואנו משלמים מחיר כבד של שנאה קשה, והרחקת הגאולה שלא יכולה לבא כל עוד אנחנו מפתחים שנאה כזו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.