בשני דפ' דברים נאמר (בהמשך לדברי משה רבינו "איכה אשא לבדי וגו'", שע"ז
אמר לו הקב"ה שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'"): "ושפטתם צדק בין איש ובין
אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט וגו' והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי
ושמעתיו". וההוראה: כאשר יהודי צריך לשפוט את עצמו ולהחליט כיצד עליו לפעול
בפועל, מצווה עליו התורה שהמשפט צריך להיות [לא עפ"י רצונותיו, אלא]
"צדק" – עפ"י תורה! וכאשר ישנו ענין קשה שאינו יודע להחליט בעצמו –
אינו סומך על עצמו אלא הולך לשאול אצל הראש-ישיבה וכיו"ב ומתנהג עפ"י
הוראתו.
משיחת ג' מנחם-אב ה'תשמ"א לילדי ישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.