אני מאלו שמבקר רבי'ס ולא מקבל את מעשיהם והתנהגותם, וכשצריך אני אומר להם את האמת בפרצוף, אני במקצוע יותר מארבעים שנה, ומבקר אותם יותר משלשים וחמש שנה, ושימו לב, הרבי מסרט ויזניץ היה רבי 51 שנה, כל שנות עבודתי בעיתונות, וכמעט ולא מצאתי שאבקר אותו אכתוב עליו או חלילה יירד עליו, והסיבה, מפני שהוא היה מן היחידים שהכיר את מקומו ולא עשה מעצמו את מה שהוא לא, הוא היה חשמלאי ולא בא כרבי לספר כי הוא מסתובב במזדרונות השמים, ורואה מה קורה שם, פשטותו היתה אבהית וכזו שקודם ולפני הכל דאג לגשמיות שלך, חשוב היה לו לפני הכל לעשות בטוח שיש לך פרנסה, ורק אחר כך עבר לצד הרוחני שלך ומשפחתך. הוא אהב יהודי בשל היותו יהודי, ומספרים שהוא היה מדבר עם אנשים וכלל לא ידע שאין כיפה לראשם, הוא היה כל כך רחוק מקנאות ומן המשחקים האלו, הוא היה רבי שאהבת להיכנס אליו, הרגשת טוב בחברתו, לא יכולת לסרב לו כשהוא ביקש ממך משהו, לא היתה לך סיבה לפחד מן השגעונות שלו, מפני שהוא הבין את הנפש שלך, הוא לא דרש ממך יותר ממה שאתה יכול ומסוגל
סרט ויזניץ איבדה לא רק רבי אלא מטמון שהיא קיבלה והחזיקה יותר מחמישים שנה, אין בדורנו זה עוד הרבה רבי'ס כאלו, משוגעים ב"ה לא חסר, כל אחד עם השגעונות שלו, אבל רבי שיבין מה תפקידו כרבי, להבדיל בין העיקר והטפל, איפה רואים עוד כאלו
שימו לב, איך התנהלה המשפחה שלו, הקשר עם אחיו, הם היו כל כך קשורים למרות שאחיו יכל בקלות לגבור עליו ולהיות רבי, הוא לא רב עם אף אחד, וברח מן הפוליטיקה, חמישים שנה העביר רביסטעווע מבלי שהתלכלך, איפה מוצאים עוד דברים כאלו
אומר לכם את האמת הפנימית שלי, לא היתה לי ברירה אלא לאהוב אותו, אצל רבי'ס אני אוהב לחפש להם עבירות, ואצלו מה שאצל אחרים עבירות היו מצוות, הוא ידע מה תפקידו כרבי, ועל כך מגיע לו את כל הערכה והכבוד
מבחינתי הוא בכותל המזרח של הרבי'ס משרידי הדור האחרון, שכמעט ואין עוד בנמצא כאלו
חבל על דאבדין
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.