והרודפים עוד גאים ורואים בכך כביכול "מעלה", שהרי אין הם נלחמים כביכול מלחמה זולה על כבוד או חומריות ניכרים בביתם, אלא יעני אידאליסטים, מלחמות דת כביכול בשם אללה, על עקרונות, נגד כל העולם וגיסתו. אלא שאין הדבר כן ואין זו האמת, אדרבה האינטרס העמוק שקוף ואף חולני בבחינת "אפסול הזולת ואשפילו וכך אתגדל ואהיה עליון" סוג של המתכבד בקלון חבירו (ושכרו בצידו - כל המיצר לישראל נעשה ראש) וכמובן בלי דלק של נפש מתוסכלת ומסוכסכת במנהיגות, הטריגר לא יוצת.
דהיינו כאן עסק לנו עם תופעה ייחודית, פשוט כביכול בשם אידאולוגיה כלשהי "פוסלים" את הזולת, זר ורחוק שאין לך איתו דבר וחצי דבר, רודפים אותו ואת זרעו עד חורמה, מגייסים לבלרים הכותבים הררי חיצי רעל ותאוריות שנאה, מחנכים את הילדים והציבור הנבער לראות באותו נרדף דבר נלעג, מסוכן, כפרני, מטורף, רשע, אסון וכו' אשר מצווה להחרימו ולעוקרו מן השורש. שכן הדמות הדמונית "עומדת להשתלט עלינו ולהחריב עולמינו ועוללינו"...
מסמנים מטרה שמצאו בה פסול כי חושבת או נוהגת בשונה מהנראה לך וע"י מערכות ומלחמות שלמות משלהבים את הציבור, טף וזקן נשים ואנשים, אברכים ובחורים, ראשי ישיבות ועסקנים, ותוך כדי הורסים עד היסוד במחנך פנימה כל חלקה טובה ורגועה, ומטמיעים מידות רעות ואכזריות כמצווה, ומנצלים להט נעורים של ננערים מדעת, וככל שתגדל התבערה ואש המלחמה כן רבה יותר המצווה, וכל זה כדאי ולו כדי להפוך את השני (מזרחי, פא"י, חסידים, חב"ד, חרדים עובדים, שבועונים חרדיים, שטיינזלץ, נחל חרדי, חרדקים בכלל, גור וכו') לפסול, מוחרם משוקץ בעיניי צאן מרעיתך. וכמובן הכל באיצטלה דקדושה של "הצלת היהדות בטהרתה"...
(מחלוקת חזון איש\שערי חסד אינה נכנסת לקטגוריה זו אלא דומה למחלוקות "חולשת אנוש טבעית" המצויות שהזכרנו, אך הכלים הננקטים במחלוקת זו בחלקם מזכירים כלי הנשק שנאגרו במחסני הלב והמוח ושוכללו בתקופת הרדיפות המטורפות).
זאת, שיטת הרדיפות, אכן ייחודית לזרם הליטאי-שכיסטי בדורינו, ואפרופו אנטישמיות, בהחלט מזכירה רדיפה זו והיווצרותה (להבדיל אלף אלפי הבדלות) בלוז רוחה, כבבואה חיוורת מקבילה, את שיטות ומוטיבציות האנטישמים. קודם מפתחים שנאה חולנית לקבוצה שונה (היטלר), ואחר פילוסופיה ערוכה ומנומקת מדוע הנרדפים הם אסונינו (הימלר, גרינג), תוך הסתמכות כביכול על כתבים קודמים (ניטשה, דארווין) ואז בא תפקידה של הפרופגנדה (גבלס), ולבסוף ביצוע רדיפה שיטתית (אייכמן), ואז נהיה אנו "דויטשלאנד איבער אלעס" מלכי העולם...
מעולם לא קם אדם בבוקר ושאל את עצמו, מי יהיה הפעם המטרה המסומנת של "המודיע" או של "המבשר", את מי הם ישחטו הפעם? איזה קבוצת אנשים יעלו על מוקד בתקופת קיץ זו, או מה אג'נדת הרדיפה לחורף הבא? איזה חידוש יחדשו הפעם במצוות רדיפה? את מי יקראו להחרים ואת מי יפסלו? מי הפעם יתכסה זיעת חרדה כי לפתע העיתון סימן אותו ויהרוס את חיי ילדיו ההופכים לנרדפים בין לילה? (ודו"ק, מי ולא מה, שכן בהחלט שאר העיתונים נלחמים בתופעות - מניתוחי מתים, גיוס בנות, מיהו יהודי והחזרת שטחים, ועד לפלאפונים ותארי אקדמיה, אך לא מסמנים לשחיטה יחידים, קבוצות יהודים, עדות וקהילות).
אך במקביל, בהחלט זו שאלה מצויה, וניתן אף לומר השאלה בה"א הידיעה, באשר ל"יתד" ו"הפלס". את מי הפעם יקראו להחרים ומי הפעם פסול ומשוקץ, כופר ורשע. שהרי רדיפות אלו הן הן האדרנלין הממריץ לעדה שגרמו לה להתמכר לזה, ובלעדי זאת נראה כי יש חשש סביר כי במחוזות אלו יתפשט שיממון חיים ואף דיכאון ממש...
(יסוייג, כי אמנם אין זו אופיה של המנהיגות הליטאית הנוכחית, אך מערכות העיתונים ממשיכים בדרכם הנלוזה מכח האינרציה והצורך הממוני למכור את הסם לציבור המכור כדי שלא לאבדו).
כל זאת מעולם לא היתה הרוח הנושבת במחוזות ליטא מקדמת דנא, אלא חידושו של הרב שך ומגיע לו כל הקרדיט על ההתדרדרות והבזיון הזה הפושה בציבור הליטאי.
ועכשיו השכניקים מוזמנים להסתער בשצף קצף. אך בטוחני שהקוראים הנטרלים והעניניים יבינו כי הניתוח קרוב למדוייק מדעית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.