הסעתי משפחה שהיתה בנופש בתיפרח, חלק אמרו שהם ''חולים על המקום הזה'', וחלק אמרו שהם חולים בגלל המקום הזה...
סייס אחד היה נוהג לקדש בשבת ויום-טוב על כוס גדולה ולהוציא כל בני-הבית בקידושו. פעם אחת, בשעת סעודה של שבת, אמר למשרת:
צא ותן מספוא לסוסים.
יצא המשרת ומיד חזר. אמר לו הסייס:
מה זה מיהרת כל-כך לחזור? כלום כבר הספקת ליתן מספוא לכל הסוסים?
החזיר המשרת:
נתתי עומס שלם לסוס הגדול, ואמרתי לו, שיוציא גם את האחרים...
ההוא שנכנס אצל סנדלר וקנה זוג נעליים ברובל. וכשעמד לשלם פישפש ולא מצא בכיסו אלא שמונים קופיקה. אמר לו הסנדלר:
אין בכך כלום. את הנעליים קח ומחר תשוב ותשלם לי עוד עשרים קופיקה.
הסכים הקונה, לקח את הנעליים והלך לו. לאחר שיצא אמרה הסנדלרית לסנדלר:
כיצד אתה מאמין לאיש, שאין אתה יודע אותו? שמא לא ישוב ולא ישלם?
תנוח דעתך, – החזיר לה הסנדלר. – מובטחני, שישוב וישלם, שתי נעליים שמאליות נתתי לו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.