יחודו של חודש אלול מבאר אדה"ז עפ"י משל "למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי
העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו
והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם", והיינו,
אע"פ שכל השנה "הנה ה' נצב עליו . . ומביט עליו וכו'" שמזה מובן עד כמה
חשוב אצל הקב"ה כל מעשה דיבור ומחשבה של כאו"א מישראל, אבל
בחודש אלולמודגש שגם מצב כזה שהאדם נמצא "בשדה", הוא עוסק בענינים
שאינם עצמם עבודת ה' (אף שמותרים עפ"י שו"ע), חשוב אצל הקב"ה והוא נמצא שם
ביחד אתו ומקדיש לו את כל תשומת-הלב. וכשהוא מרגיל א"ע להרגיש כך בחודש
אלול ה"ז פועל גם על כללות ההנהגה במשך השנה הבאה.
מיום כ"א אלול ה'תשמ"ג, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.