מכתבים קצרצרים

על 'מסירה' מסרו את הנפש אנשי ה'השקפה' מתירים את אשר בסופו של דבר יקבור אותם
אין כאן ענין של השקפה או שיטה זו או אחרת, יש כאן ענין של עקרון יהודי שעליו מסרו יהודים את הנפש והוא ה'מסירה' למסור יהודי אחר אין זה משנה לאיזה ארגון או קהילה הוא משתייך ואין זה משנה מה השקפתו, למסור יהודי היה אחד הדברים הכי חמורים בעם היהודי וזה אשר שמר עלינו, אם חלילה היינו מזלזלים בענין הזה, לא היה כל סיכוי שנשרוד, אי היכולת של השלטונות הנכריים לשבור אותנו היה מפני שיהודי לא מסר יהודי. יצויין כי יהודים רבים ישבו שנים בבתי הסוהר למרות שלא עשו דבר רע, רק מפני ששלא רצו למסור יהודי אחר. בניו יורק ישב גבאי של אדמו"ר ידוע שנים בבית הסוהר מפני שלא רצה למסור יהודים נגידים, אם היה מדבר הוא היה חופשי והם היו יושבים, אבל הוא שמר על העקרון היהודי למרות שזה עלה לו בשנים בבית הסוהר. כך היה בכל הדורות, ידעו לשמור על הכלל זה, והיכן שפרצו גדר כמו בסאטמאר למשל, בואו וראו כמה סאטמארים יושבים בבתי הסוהר של אמריקה רק מפני שחבריהם מסרו אותם, זה לא ייאמן, כשמתירים מסירה, מאות חרדים יישבו בבית הסוהר, כל כך קל לקבור אותם

'ודע מה שתשיב' אינו תחליף למסירה
קורה בזמנינו משהו נורא, כשאי אפשר להתמודד עם מישהו, אז מתנפלים עליו מחפשים לו עוונות והגיעו הדברים לידי כך שגם מי שמצטט רמב"ם ילכו וימסרו אותו לשלטונות, דבר שכזה הוא לא רק חמור זה מזעזע, מפני שאם יש לך בעיה עם מישהו לא ה'מסירה' תפתור את הבעיה, ההיפך, זו תפתח פתח למסירות ואם חושב מישהו שבקהילתו בחברתו חסר את מי למסור חי בטעות, אין זה סוד כי החברה החרדית חיה בדרך וצורה שבאחוז גדול מאוד נעשה בשחור מפני שאינם יכולים לעבוד חוקית או בגלל סיבות אחרות, הלבנת כספים הונאה ועוד דברים כאלו הם לצערנו ובושתנו לחם חוק ברחוב החרדי, ואם נפתח את הפתח למסירה יפלו חללים רבים. לא זו הדרך, אם אתה צריך להתמודד עם מישהו לא חסרים דרכים לעשות זאת בדרך הישר, ומי שמבקש ללכת בדרך לא דרך, עליו לקחת בחשבון את הנזק שהוא עושה לעצמו לחברתו

טוב שמופיעים בעלי דיעות אחרות בפני בני ישיבות רק זה יחסן אותם
וכאן אני עובר לענין אחר הקשור באותו ענין אי היכולת להתמודד עם בעלי דיעות אחרות. בעבר, סתמו להם את הפה על ידי שמנעו מהם פרסום דבריהם עשו כל מאמץ שלא יידעו שבכלל קיימות דיעות אחרות, התקופה ההיא עברה זמנה היום אין עוד כל דרך למנוע מידע מאף אחד כולל מבחורים צעירים, היום המידע זורם ומגיע, אם לא מכאן אז משם ויודעים הכל, והדרך להתמודד עם 'השקפה' ו'שיטה' היא על ידי מסבירנים שיודעים להדוף את ההשקפות והשיטות של האחרים ולהוכיח כי דרכם לא דרך. אדרבה מביאים אותם נותנים להם להביע את דעתם ואז מתייצב מי שיודע איך להדוף אותם נכון וככה לחזק את הבחורים. הדרך של לסתום פיות כשלה וכושלת בזמנינו, השיטה הכי טובה ויסודית, היא על ידי שישמעו ויידעו גם מה שאומרים אחרים, ולהוכיח להם כי דרכם אינה דרך התורה ושונה בתכלית מכפי שצריך להיות

לכולם קופה של שרצים ולכן עדיף להתרכז בתוכן
בעיה אחרת שיש לנו כשתוקפים מישהו מפני שדעותיו שונות מחפשים לו עבירות אישיות ואחרות, וחושבים שבדרך זו יצליחו, שיטה זו עברה עליה הכלח היא לא עובדת מפני שבסופו של דבר לאחר שהענין נרגע הצעירים חוזרים אחורנית לתוכן ושואלים שאלות ואין להם עליהם תשובות, כאשר אתה מתמודד עם התוכן אתה מתקבל כרציני כמאמין במה שאתה אומר ומתייחסים אליך אחרת, כשאתה תוקף אישית או בתחומים שאין להם קשר לתוכן, בסופו של דבר ההפסד הוא שלך. אין בימינו מי שאפשר לומר עליו כי הוא נקי מכל רבב, ואם יש מי שחושב שהוא בסדר, נזכיר לו שגם לו עבירות בתחומים שהוא מעדיף שלא יעסקו בכך, להפיל אנשים רק מפני שאני לא יכול להתמודד עמו, זו דרך של רשעים ולא של אנשים ישרים, מי שהולך בדרך הישרה, יוכיח כי הוא טוב יותר, ולא יעשה את מה שעושים מי שאינם יכולים להוכיח כי הם טובים להשפיל את האחר להראות כמה הוא לא טוב ולהיבנות מחורבנו של האחר

הישיבות הפכו לאוניברסיטאות
אם מי צריך עוד הוכחה למהפכה בעולם הישיבות עליו לראות מה קורה בבין הזמנים במחנות הישיבתיים, מביאים מרצים מכל הסוגים להשמיע להם 'השקפה' או בנושאים פוליטיים ובטחונים, דבר שבזמנינו אולי טוב, אבל זה מוכיח כי משהו השתנה בעולם הישיבות. בזמני בישיבות דבר שכזה לא היה עולה על הדעת, הישיבה היתה כולה תורה ומוסר, מעולם לא שמענו מרצה כלשהו, רק שיעורים ושיחות מוסר ממשגיחים, אם חלילה הלך מישהו לשמוע פוליטיקאי סילקו אותו מן הישיבה, ראשי הישיבות לא איפשרו לבחורים להתעסק עם פוליטיקה, אפילו בערב בחירות ראשי אגודת ישראל היו צריכים לשכנע את ראשי הישיבות שיאפשרו לבחורים לסייע , ובקושי התירו את יום הבחירות והיו ישיבות שגם זה לא. המהפכה הגדולה בתחום הזה היה כשהקימו את ש"ס ואחריה את דגל התורה, לפני כן בחורי ישיבות היו מחוץ לתחום ידעו שהם קודש לתורה ועבודת ה' ולא יותר מזה, בשעתו היו ראשי ישיבות שאפילו לא התירו לבחורים לנסוע לעירם להצביע, אבל אלו היו מעמטים, ברוב הישיבות איפשרו לכל מי שצריך להצביע לעזוב את הישיבה באותו יום למטרה הזו, היו מי שגרו רחוק והכתובת בתעודת הזהוי בעיר מגוריהם ורק שם יכלו להצביע. היום אנו רואים משהו מפחיד, בחורים עסוקים בפוליטיקה בנושאים שהיו מחוץ לתחום עד למהפך של הרב שך בעולם הישיבות כשהוא הפך אותם לסניפי מפלגה

אם כבר מזמינים לדיון מדוע לא דנים במהפך בעולם הישיבות?
שימו לב, הם יעסקו בכל רק לא במה שיכאב מאוד, במהפך בעולם הישיבות איך הם נראו לפני שלשים ארבעים וחמישים שנה ואיך הם נראים היום, האם דיון כפי שהם מקיימים שייך היה לקיים אז ואיך זה שהיום זה קורה בכל כך הרבה מקומות. לא רוצים להודות משהו חמור מאוד קורה בעולם הישיבות ששינה את פני היהדות החרדית והוביל אותה למדרון נורא, בחורים היום בקיאים בפוליטיקה בדרך וצורה שבשעתו בזמני מי שעדיין לא היה בן שלשים אסור היה לו לעסוק בדברים כאלו פרט אם הוא עזב את הכולל, לחבר כנסת בשעתו לא היה כבוד בישיבות, לא ראית מי שיאמר בפה מלא כי שאיפתו להיות חבר כנסת, מפני שזו היתה הוכחה שאתה מבקש להיות עסקן ולא בן תורה, בעבר להיות עסקן לא היה כבוד כלל, ולא אשכח את תקופת השידוכים כשאמרו על בחור כי הוא עסקן 80 אחוז של השידוכים פסלו אותו מיידית. היום מתגאים ורוצים להיות חברי כנסת ורואים בזה מעמד גדול ומכובד, דבר המוכיח עד כמה התדרדרנו