״זה שעסוק כל הזמן בלראות את חצי הכוס הריקה, לא יישאר בידיו זמן למלא אותה.״
יהודי קרתני עלה לקרון של הרכבת, נסתכל לצדדים וראה: בפינת הקרון, בקצה-ספסל יושב אדם ומנמנם, וכל חזותו מעידה עליו, שגם הוא מבני אברהם, יצחק ויעקב. מיד ניגש לשם על-מנת לתפוס מקום לידו.
עד שסידר חבילותיו ומחה זיעה מעל פניו הקיץ המנמנם ונאנח אנחה עמוקה. נאנח אף הוא אחריו:
לי אתה מספר?...
ערב-שבת בא קרתני לכרך. למחר בבוקר הלך להתפלל, וכשראה יהודים יושבים מול פתחי-חנויותיהם כביום-חול, נעשה בשרו חידודין-חידודין. בדרך הילוכו הגיע לחנות מוכרת-בגדים ועיכבו החנווני:
חליפות יפות בחצי-חינם!
רגז הקרתני וצעק:
ריקא! לא דייך, שאתה עושה עסקים בשבת, אלא שאתה גם מתחצף להכריז על זה בפרהסיה.
היסה אותו החנווני:
רבי יהודי, חליפות יפות בחצי-חינם, ולזה אתה קורא עסקים!...
קרתני נסע לכרך גדול, וכשחזר לביתו ישב וסיפר לפני הציבור על הגדולות והנפלאות שראה שם. סיפר וסיפר, ולבסוף סיים:
והיהודים שבאותו כרך גויים גמורים הם. חמש שבתות עשיתי שם, וכל אותן השבתות היו חנויותיהם פתוחות כבימות-החול.
תמה אחד מן הציבור:
משוגעים, רחמנא ליצלן! מה תועלת יש להם, שהם פותחים חנויותיהם. הלוא שבת אסורה במקח וממכר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.