מכתבים קצרצרים

צביעותו של משה גפני - האם היום השונאים לא עושים את אותו דבר למחבלים?
יש המאמינים כי משה גפני פוליטיקאי חכם, אבל מי שילמד אותו נכון ימצא כי הוא רחוק מאוד מכך. יש לו הרבה נסיון וזה לעיתים טוב מחכמה, אבל הוא עושה טעות אחר טעות וכפוליטיקאי משופשף כל כך הרבה שנים היה עליו ללמוד מה אסור לעשות, ובמיוחד כשהנושא מול עיניך וזועק לשמים, העלאת מה שקרה אז בין הליטאים לחסידים במוסדות החינוך תכה בו ומכל הכיוונים, לדבר על כך מדבר רק טיפש, מי שחכם מתעלם ומעדיף שלא יזכרו בשעה זו במה שהיה אז, כי המצב היום היא ההוכחה הכי טובה כמה שהחסידים צדקו. אסור לשכוח, כי משה גפני בשלש השנים האחרונות נמנה על השונאים ואסור לו לשכוח, כי מה שיכל לעשות לפני חמש ועשר שנים הוא לא יכול היום מי מפני שיזרקו לו את המציאות בפרצוף

לאחר שהרב שך יצא בגלוי נגד החסידים לא היה עוד כל טעם שהילדים ילמדו יחד
גדל דור חדש אשר לא ידע את הימים ההם ולכן אתן לכם כאן רקע ובקיצור רב, הבנים והבנות למדו יחד הרבה שנים, מעטים היו הישיבות החסידיות לבנים, ורוב הבנים מבתי החסידים התחנכו בחינוך הליטאי, כותב שורות אלו למד כל חייו בישיבות ליטאיות ומעולם לא למדתי בישיבה חסידית, הישיבות הליטאיות היו מפוצצות בילדים מבתי החסידים. אצל הבנות כלל לא העלו על הדעת שבכלל צריך מוסדות נפרדים, גם הקהילות כמו גור בעלז וויזניץ שהיו להם ישיבות משלהם, את הבנות שלחו ללמוד יחד עם כולם, הסמינר היה מלא ודחוס קיבלו את כולם, כשאצל הבנות המחנכות הליטאיות השתלטו על החינוך, והחסידים סבלו סבל רב, הם חינכו את הבנות שירצו רק 'בן תורה' שזה בחור עם בלורית מטופחת מחברון שהוא עדיף על בחור חסידי שהוא עם הארץ, גור סבלה סבל בל יתואר מהענין, הרבי מגור - בתקופת ה'בית ישראל' וה'לב שמחה' - לא יכל לחתן את הבחורים, הבנות מגור העדיפו בחורים ליטאים מישיבת חברון, ואם תבדקו תמצאו שראשי ישיבת חברון הילדים שלהם נשואים לבנות ממשפחות גור. כותב שורות אלו התייצב באותן שנים לעזרתו של ה'לב שמחה' מגור במאבקו נגד המחנכות בסמינר, לחמנו אז קשה במטרה שיבינו כי חייבים להכניס גם מחנכות חסידיות אבל זה לא עזר הרבה הרב שך לחם כארי שלא יאפשרו כניסת מחנכות חסידיות

עם הקמת 'דגל התורה' החסידים הודיעו על פתיחת בתי ספר חסידיים לבנות והרב שך קרא למלחמה
הוא תפס את עצמו מאוחר מדי, כשהרב שך שמע כי החסידים פותחים בתי ספר משלהם הוא קרא למלחמה עוד יותר קשה מן המלחמה נגד אגודת ישראל, כאן הוא הבין כי הוא המפסיד, החסידים אין להם מה להפסיד החינוך כרגע בידי הליטאים כך שהם יכולים רק להרוויח מן המאבק הזה, הרב שך הפעיל את כל התותחים כולל את אריה דרעי אותו הוא שלח לאיים על הפני מנחם מגור - אז הוא עדיין לא היה הרבי - והפני מנחם הרים את הכפפה אמר לדרעי אתה מאיים במלחמה, בא אני ערוך למלחמה, תוציא צווים נגד כניסה לבית הספר הילדות ילמדו בבית שלי, דרעי שהיה אז המשרת של הרב שך לא יכל לספק את הסחורה ברור היה לו כי הוא יהיה הקרבן כאן, ואברהם רביץ ומשה גפני הפעילו את כל מה שרק יכלו הם הלשינו על מורות חסידיות ועל בנות מן החסידים למשטרה כאילו בבחירות הצביעו עבור אחרות, הדברים הגיעו לדיוטה הכי תחתונה, מורות ליטאיות הכניסו תלמידות מן החסידים לבית הסוהר, הם אלו שהגישו תלונות נגדם, אי אפשר לתאר את המלחמה אז בנושא הזה, אלו מלאים בעשרות עמודים ב'פנים חדשות' ובעיתונים אחרים, אשר בה הכריעו את הכף לטובת החסידים, ומאז הליטאים עם הספרדים הם היו צריכים אותן, אחרת היה להם מספר מאוד קטן של תלמידות, כל ילדי החסידים עברו לבית הספר החסידי, ועל אותו טעות שעשו אז בצירוף ילדי הספרדים הם משלמים עתה את המחיר

לא יתכן שמחנכת ליטאית תחנך את ילדי החסידים!!!
כאן אני עובר לטענות של אלו נגד אלו, הרב שך טען כי אסור לעשות בחינוך פילוג וכי חייבים ללמוד יחד, החסידים טענו כי זה היה אפשרי אם היתה חלוקה במחנכות, אבל כל עוד שהמחנכות הן בעיקר ליטאיות והן שולטות במערכת החינוך ילדי החסידים לא ילמדו יותר עם מחנכות כאלו. הרב שך רצה להתפשר להבטיח כי יצרפו מחנכות חסידיות, אבל היה זה מאוחר מדי, היה ברור שכל עוד הוא השולט בחינוך החסידים יהיו בצרות והם אלו שאמרו אז להרב שך 'הפרד נא מעלי' תחנכו אתם את ילדיכם ואנחנו נחנך את ילדינו, ומה שמעניין היה הרב שך אז היה באותו מצב של המחבלים בשנים האחרונות תבעו ללמוד יחד עם ילדי השונאים, והשונאים בשלש השנים האחרונות עושים את מה שעשו החסידים אז, אומרים 'הפרד נא מעלי' שכל אחד יחנך את ילדיו בדרך שלו ורק ככה נבטיח חינוך נכון לילדים

העולם הליטאי בנוי על ילדי החסידים אותם גזלו כמו שהחילונים גזלו את ילדי תימן
הדברים חייבים להיאמר בצורה הכי ברורה, אנחנו אוהבים להאשים את הציונים ואת החילונים על שגזלו ילדים דתיים במיוחד את ילדי תימן ועשו מהם חילונים, הליטאים עשו את אותו דבר, הם גזלו את ילדי החסידים והפכו אותם לאנטי חסידים לליטאים שרופים שהם גרועים מן הליטאים המקוריים מפני שגעווארענער איז ערגער פון א געבארענער, הם השתלטו בכח על מוסדות החינוך, החדירו מחנכות ליטאיות אנטי חסידיות, עבדו קשה על הבנות לא לרצות בחורים מן הישיבות החסידיות, בתקופה ההיא היו כל כך הרבה אלטע בחורים אצל החסידים מפני שהבנות לא רצו אותם, התביישו, טענו כי הם עמי הארצים, הבנות חונכו לרצות בחורים עם חליפות ורסצ'ה עם בלורית עד לשמים, מטופחים ומשומנים ומסריחים מן התמרוקים הריחניים, הורים חסידים קברו את עצמם מבושה כשהם לקחו את בנותיהם לחופה, מי שכל כך רצו שהילדים ימשיכו בדרכם נאלצו להרים ידיים ולראות בחורבנם, והיכן שההורים התנגדו הבנות ישבו בבית עד גיל מבוגר מאוד, היה אז חורבן בעולם החסידי מפני שהם לא קלטו כי מנגד ניצב מסיון שעבד במחתרת בצורת ישיבות ובתי ספר לבנות, האוירה אז היתה של שלום בין החסידם והליטאים ואיש לא העלה על הדעת שבבני ברק יושב שטן שכל ראשו איך להעביר את ילדי החסידים לשמד, ובו בזמן שהחילונים היו עסוקים עם שמד לילדי התימנים ואחרים, הליטאים בבני ברק עבדו קשה להעביר לשמד את ילדי החסידים שתפסו זאת מאוחר מדי

אצל חרדים לא שייך חינוך אחיד הליטאים הונו את ההורים כשאמרו כי יעסקו רק בלימוד התורה והמוסר
תשאלו בודאי איך זה שהורים חסידים שלחו לחינוך הליטאי אם הם רצו שילדים ימשיכו בדרכם שלהם. אז צריך לחזור קצת לאחור להיסטוריה, בעבר ישבו באותן ישיבות חסידים וליטאים, כל מי שרצה ללמוד בא ולמד וחזר הביתה, את החינוך הוא קיבל בבית, בישיבה למדו תורה ומוסר ולא יותר מזה, ברור היה כי כל אחד ממשיך בדרכי אבותיו. ב'עץ חיים' למשל למדנו ילדי נטורי קרתא העדה החרדית אגודה פועלי אגודה המזרחי הפועל המזרחי והאצ"ל יחד, וכל אחד המשיך והלך בדרכו המלמדים מעולם לא החדירו 'השקפה' זו או אחרת, הם עסקו אך ורק בללמוד וללמד לשמור ולעשות במצוות בלבד, המושג של 'השקפה' לא היה אז, זה נוצר הרבה יותר מאוחר, ההורים חשבו שהישיבות הליטאיות יהיו אותו דבר שולחים לשם ללמוד בלבד, ואכן בחלק מן הישיבות זה היה כך, אבל במשך השנים במיוחד בשנותיו של הרב שך הוא הפעיל מיסיון ועבד בעיקר על ילדי החסידים, ואותו דבר הוא עשה אצל הבנות לשם שלח מחנכות ליטאיות אנטי חסידים לחנך בנות שירצו רק בחורים מישיבות ליטאיות וכאשר ההורים תפסו, זה כבר היה מאוחר  מדי. הרבה הורים את הילדים הבאים אחרי אלו ששלחו לליטאים כבר לא שלחו לשם חיפשו ישיבות חסידיות. בימינו אין עוד דבר כזה חינוך אחיד לכולם, אין מנוס אלא כל אחד חייב לחפש את המקום המתאים לו, ולא קל עוד להעביר ילדים לשמד פרט אם אבא לוקח סיכון ושולח לישיבות ששם חזקים במסיונריות. בימי הרב שך קלטו את הדברים באיחור רב, ומזלם של החסידים שהם תפסו בזמן כי אם חלילה היו עוברים עוד כמה שנים, החסידים היו חצי ממה שהם היום