לכבוד היארצייט של הסטייפלר - מאז החדירו עיתונים ומפלגה לישיבות איבדו את האיזון החרדי הפכו את בני הישיבות לסטודנטים

הדברים חייבים להיאמר למרות שהם כואבים, מתמודדים אנו עם מציאות העלולה להוביל לטבח המונים, מה שקרה בשבוע שעבר הוא אפילו לא סימפטום אלא הרבה יותר מזה, מהפכה של ממש באה על היהדות החרדית אחר פטירתם של החזון איש ורבה של בריסק, עולם הישיבות השתנה מקצה לקצה, רבה של בריסק חש בדברים ועוד לפני הסתלקותו הוא הספיק לכתוב ולהזהיר כי התורה אינה קנין הרמי"ם הוא חשש ממה שהולך לקרות וצדק, אבל זה היה מאוחר מדי, הדור הבא נפל לידי מי שמקורם לא היה בעולם החרדי ואלו לא קלטו את נקודת האיזון שזו מבטיחה לנו חיים ארוכים עם חינוך מצויין והמשכיות טובה, עשו צעד אחד קדימה ומאז פני היהדות החרדית השתנו מקצה לקצה

קנאות וקיצוניות היו תמיד בחברה החרדית, אין זה חדש כלל, תמיד היו קנאים, אבל בואו נשווה בין הקנאים של לפני חמישים שנה לקנאים של ימינו, וההבדל הוא בין שמים לארץ, קחו לדוגמא את ר' אהרן קצינלנבויגן שמעולם לא השתתף בהפגנה בטענה כי הללו חשודים על שפיכות דמים - כדעת רבה של בריסק - ואין כל היתר להיות שם. לעומתו חברו ר' עמרם בלוי כן הלך להפגנות אבל מעולם לא הרים יד אפילו על הפושע הכי גדול, הוא ידע מה אסור והיכן קו האיזון הוא שמר על כללים לא לפגוע באף אחד בתקופת שמחה או אבלות ראיתה אצלו קנאות מסוג אחר לגמרי. בימינו הקנאות היא אלימות, שאין בה מן הקנאות המקורית דבר. שימו לב, בשנות חייו של ר' עמרם בלוי יכל כל יהודי כולל חילוני להסתובב במאה שערים ואיש לא הרים עליו יד, בימינו חילוני או אפילו דתי לאומי אם הוא יוצא חי משם הוא צריך לברך הגומל

לאחר החזון איש תפס הסטייפלר ר' יעקב ישראל קניבסקי את ההנהגה בכולל חזון איש, אך בניגוד לחזון איש שהיה אדם פתוח לכל כולל לחילונים הסטייפלר היה קנאי וקיצוני בהרבה תחומים ולא רק חלק אלא עודד מלחמה פנימית, וכשהרב שך חיפש שותף למלחמותיו בתחומים רבים, הסטייפלר היה שותף לו. במיוחד כשלחם בחסידים הסטייפלר היה אחד מאלו שעודד אותו, וזו הסיבה מדוע בנו ר' חיים עודד פעילות אנטי חסידית, במיוחד כשהופיע 'הגאון' שמטרתו היתה לחדש את מלחמת המתנגדים בחסידים ר' חיים קנייבסקי עודד את הספר ואף נתן לו חצי הסכמה כזו אשר הוא יכול לשחק עימה איך שירצה יוכל לטעון ראיתי ולא ראיתי, הימים ההם סערו, ספרים וקונטרסים רבים נכתבו על כך - ראה 'חוחים וקוצים' שם כתבתי על כך באריכות

הסטייפלר היה מן היוזמים להקמת 'יתד נאמן' הוא רצה עיתון שיכתבו על פי השקפתו, הקימו את העיתון אבל לא עברו הרבה זמן והוא הלך לעולמו אבל השאיר את המסר כי אינו מרוצה מן העיתון, ועד כדי שבנו ר' חיים עלה להרב שך וביקש לסגור את העיתון הוא אמר לו כי אביו בא אליו לחלום וביקש שיסגור את העיתון, הרב שך לעג לו ואמר תגיד לאבא שלך שיבא אלי לחלום, ומאז ר' חיים קנייבסקי לא היה עוד מן החסידים של 'יתד נאמן' הוא הבין כי נקלעו לצרה גדולה

יצויין שבנו של ר' חיים נכדו של הסטייפלר היה מיוזמי הקמת עיתון חדש נגד 'יתד נאמן' - שהופיע תקופה ונסגר - מפני שלדעת משפחת קנייבסקי 'יתד נאמן' כותב בניגוד גמור לדעת סבם הסטייפלר

מה קרה מאז הופיע 'יתד נאמן', פני הישיבות השתנו מקצה לקצה, לפני כן עיתון לא יכל להיכנס לישיבה, זה היה מוקצה מחמת מיאוס. סיפרתי זאת הרבה פעמים בשנים שלי בישיבה הייתי מנוי על 'המודיע' שהיה אז העיתון של החרדים כולם, המשגיח ביקש ממני שאבטל את המנוי מפני שבחור ישיבה לא צריך לקרא עיתון בכלל זה נעשה לעמי הארצים ולנשים, ביטלתי את המנוי. אבל הרב שך כאשר הקים את 'יתד נאמן' נתן הוראה שהעיתון יחדור לכל ישיבה עד כדי שהתיר לחתום על מנוי מכסף מעשר, הבחורים עוד בטרם קראו קריאת שמע בטרם התפללו כבר היו בקיאים בכל שורה בעיתון, הסטייפלר לא אהב זאת, אבל כבר לא יכל לעשות הרבה. העלימו אז ממנו הוא לא היה מעולם ראש ישיבה הוא היה ראש כולל ולא ידע על הנעשה בפנימיות של הישיבות

מי שילמד את 'יתד נאמן' ימצא כי השנים הראשונות שלו היו שנות המהפך מקצה לקצה, החליפו עורכים אחד אחרי השני, וזה שינה את פני הישיבות מן הקצה אל הקצה. הרב שך הקים בינתיים מפלגות, תחילה סייע להקים את ש"ס ואז הקים את דגל התורה, ומאז הישיבות הפכו לסניפי מפלגות, ולא עוד ישיבות שכל כולן תורה ומוסר, הם הפכו להיות פעילים פוליטיים, הבחורים הפכו להיות בקיאים בכל שטות פוליטית, במקום לשבת וללמוד עמדו שעות מתחת לביתו של הרב שך ובדקו כל פוליטיקאי שנכנס לשם, ובני הישיבות הפכו להית סטודנטים הנאבקים למען הרקטור שלהם

מאז ועד היום הזה לא הצליחו בישיבות להחזיר את הגלגל אחורנית והם מתמודדים עם מצב קשה, יצויין כי אז היו כמה ראשי ישיבות שזעקו גיוואלד, אך הזקן ממרא לחם בהם מלחמת חרמה עד כדי ירידה לחייהם, כשאחד מראשי הישיבות כתב מכתב על החורבן שהביאו על הישיבות רדפו אותו עד כדי שכמעט הרגוהו

הסטייפלר הלך לעולמו מיד לאחר הקמת העיתון וכבר לא יכל לעשות הרבה לתיקון המצב, והסיבה מדוע לא ראה את החורבן שהעיתון הזה יביא על עולם הישיבות כי בינו לבין החזון איש היה מרחק רב. החזון איש היה מנהיג עממי הוא יכל לקבל חילונים ולדבר עימם, הרבה מאנשי המזרחי היו עולים אליו, ואילו הסטייפלר היה קנאי שהתרכז בחרדים בלבד וגרר מלחמות פנימיות קשות, כמו בפרשת מיהו יהודי ועוד כמה אחרים שבאותן שנים גררו את הציבור למלחמה שהובילה למצב הזה

אין לי ספק כי אם הסטייפלר היה מאריך ימים הוא היה עושה כל שביכולתו לתקן עד כמה שאפשר, בנו ר' חיים אכן ניסה אבל לא יכל להילחם בהרב שך, ותוצאות המלחמה הפנימית במפלגה הליטאית היא בשל אותן טעויות שנעשו אז מבלי שלקחו בחשבון עשרים ושלשים שנה קדימה מה יקרה לעולם הישיבות ולעולם הליטאי

חיים שאולזון