גם בנוגע לענין החינוך ישנן ג' הוראות אלו: 1) "הוו מתונים
בדין": מחנך שמקבל ילד שעליו לחנך, אסור לו לסמוך על המבט-ראשון שלו על
הילד כדי להחליט מהו הדרך הטובה ביותר לחנך אותו, אלא חשוב
ביותר להיות "מתונים" בזה –
להשקיע את כל נשמתו לאמוד נכון את הילד בלי
לחסוך שום זמן ומאמץ. ואפי' לאחרי שכבר החליטו על הדרך, אי"ז אומר שאין
לשנותה כבר, אלא צ"ל "מתונים" ולהסתכל על התוצאות של חינוך הילד בדרך
זו, ועפי"ז להחליט אם להמשיך בדרך זו או לשנותה וכו'. 2) "והעמידו תלמידים
הרבה": כאשר המחנך רואה עד כמה צריך להשקיע ולהתאמץ כדי להעמיד
תלמידים, יכול לחשוב שאם כך – הוא יסתפק בתלמיד א', ב' או ג' תלמידים, וע"ז
באה ההוראה שכל זמן שישנם ילדים שלא מקבלים חינוך כשר יש להעמיד תלמידים
הרבה, והקב"ה נותן את הכחות. 3) אלא אם כך, כדי להכניס מה שיותר
תלמידים, יכולים לחשוב שניתן לעשות "פשרות" בתורה ולהודיע לתלמידים, לפחות
בהתחלה, רק חלק מהתורה ח"ו וכו', וע"ז באה ההוראה "ועשו סייג לתורה" – יש
להזהר מלרמות את הילד, אלא לומר להם את כל האמת וכו'.
משיחת י"ג סיון ה'תשל"ח להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות ד"מחנה אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.