רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 28 באוגוסט 2016

*דבר תורה לפרשת ראה מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א - סגולה לרפואה שלמה - יסוד חשוב לכל יהודי לאומרו כאשר מבקר חולה*

*"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה" אלוקיך נותן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון כי פתוח תפתח את ידיך לו...נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך".*
הנה מצאנו למדים, שתורתנו הקדושה מייחסת חשיבות גדולה מאוד ליד שבה מקיים האדם מצוות צדקה, *"ולא תקפוץ את ידך", "כי פתוח תפתח ידך".*
וצריכים להבין, הרי הרבה מצוות עשה אנו מקיימים ביד, כהשבת אבידה, לקיחת ארבעת המינים ועוד, ולא מצאנו בשום מקום שאומר הכתוב *"כי פתוח תפתח את ידך".*
והנה נראה לבאר יסוד גדול כח היד הנותנת צדקה, וכח האות ה' וסגולותיה. הנה הגמרא (ברכות ה:) רבי חייא בר אבא חלש, על לגביה רבי יוחנן, אמר ליה חביבין עליך יסורין, אמר ליה לא הן ולא שכרן, אמר ליה רבי יוחנן הב לי ידך (תן לי את ידך) יהב  ליה ידיה ואוקמיה (נתן לו רבי חייא בר אבא את ידו והקימו רבי יוחנן מחוליו).
וממשיכה הגמרא שם, רבי יוחנן חלש (חלה), על לגביה רבי חנינא, אמר ליה חביבין עליך יסורין, אמר ליה לא הן ולא שכרן. אמר ליה הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה.
ומקשה הגמרא אמאי לוקים רבי יוחנן, מדוע לא הקים את עצמו ממיתת חוליו כמו שהקים את רבי חייא בר אבא. ומתרצת הגמרא "אמרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" פירוש אין אדם יכול לשחרר עצמו מבית האסורים, אלא צריך שמישהו אחר יעזור לו בכך.
ועל דברי הגמרא הזאת ישנה קושיה חזקה ביותר, מצאנו אצל ישמעאל בן אברהם בפרשת וירא (בראשית כא, יז) *"כי שמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם"* ופירש רש"י בשם המדרש, מכאן שיפה תפילת החולה מתפילת אחרים עליו, והיא קודמת להתקבל. וקשה על פי דברים אלו מהגמרא על רבי יוחנן, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.
אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול, מובא בספר הקדוש "אגרא דפרקא" (אות קעד) דבר גדול בשם רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל בשער מאמרי רז"ל, לבאר איך הקימו חכמינו ז"ל את החולה בנתינת היד כי נתכוונו בראשי תיבות "י"הב "ל"יה "י"דיה שזה שם קדוש "ילי" (השם השני מע"ב שמות) שהוא מסוגל לרפואה. וזה לשון רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל "כבר הודעתיך הפסוק ידע שור קונהו כו' כי בשם ילי שהוא שם השני של שם ע"ב, בו העלה משה רבנו ע"ה לארונו של יוסף ושם נתבאר טעמו, וגם סגולות זה השם להקים את החולה מחוליו.
ולכן נרמז בראשי תיבות "י"הב "ל"יה "י"דיה שהוא ראשי תיבות ילי, ובכן ואוקמיה כו'. ולכן צריך שיאמר לחולה הב לי ידך, ואז יתן ידו החולה ואז יאמר לו המעמיד אותו "י"היב "ל"יה "י"דיה ואוקמיה, ויכוין בראשי תיבות של השם הנזכר.

ועוד מובא ב"אגרא דפרקא"
(שם) בשם רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל (שער הכוונות קבלת שבת דרוש א), "י"י "ל"אורך "י"מים" (תהילים צג, ה) ראשי תיבות "ילי" ששם קדוש זה מסוגל לאריכות ימים, וזהו "י"היב "ל"יה "י"דיה משך לו אריכות ימים ושנים, בכח שם קדוש זה.
ועל פי זה יובן, ודאי שתפילת אדם על עצמו חשובה ביותר כי "קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע" (תהילים לד, יט), שיש כח ליד שנותנת צדקה כפי שמצאנו בפרשת השבוע *"ולא תקפוץ את ידך"* וכן *"כי פתוח תפתח את ידך לו"*.
ובכח נתינת יד כזאת, יד של חסד לחולה וכוונת השם הקדוש "ילי", עם הדברים הקדושים לומר "י"היב "ל"יה "י"דיה, ואוקמיה. ולכוין השם "ילי" ולומר "י"י "ל"אורך "י"מים, זה כח סגולי להקים את החולה ממיטת חוליו, וכך קם רבי יוחנן וכן רבי חייא בר אבא.
ולכן כאשר האדם מבקר את החולה, ויודע שידו פשוטה לעניים ותלמידי חכמים, כשילחץ יד לחולה יאמר "יהיב ליה ידה" ואוקמיה, ויכוין "ילי" ויאמר "י-י לאורך ימים". וחזקה שכח זה ישפיע על החולה, לרפואה וחיים ארוכים.
*****
ובעזהי"ת נראה לבאר מדוע החולה לא יכול לכוון על עצמו שם קדוש זה לרפא את עצמו. מדוע צריך שאחר יתן לו יד, ויכוון פסוק ושם קדוש זה.
והנה הגמרא (סנהדרין צה) מביאה מעשה פלא שהיה אצל דוד המלך,  כי השטן התחפש לצבי כדי למשוך בתחבולות את דוד המלך שרדף אחריו לצוד אותו, עד שהביאו אל ארץ פלישתים מקום מגוריהם של בני משפחת גולית הפלישתי.
וכאשר ראהו ישבי אחיו של גולית, הכיר מיד כי זהו דוד שהרג את גולית אחיו, וביקש להרגו כדי לנקום את נקמת אחיו. ודבר זה נודע מן השמים לאבישי בן צרויה, כי דוד המלך נמצא בסכנה ונסע מיד בקפיצת הדרך לארץ פלישתים כדי להצילו. ויהי כאשר ראה ישבי את אבישי שהגיע לעזור לדוד, נפל עליו פחד שיתגברו עליו, מיד תפס את דוד וזרקו לאויר כלפי מעלה, ונעץ את החנית באדמה תחתיו כדי שיפול עליה וימות.
והגמרא אומרת על זה, אמר אבישי שם אוקמיה לדוד בן שמיא לארעא (פירושו), אבישי אמר שם קדוש והעמיד את דוד בין שמים לארץ כדי שלא יפול על החנית. וקשה, מדוע דוד המלך לא אמר שם קדוש והציל את עצמו, מדוע היה צריך את אבישי בן צרויה שהוא יאמר השם הקדוש.
אלא כך אפשר לבאר על פי היסוד בענין רבי יוחנן ורבי חייא בענין "יהיב ליה ידה" ואוקמיה, שישנם דברים שצריך שהשני יאמר שם קדוש לעזור לאדם, ואדם לבד אינו יכול להציל או לעזור לעצמו.
*********
והנה יסוד זה חשוב לכל יהודי ויהודי, כאשר רואים אדם חולה יאמר "י"היב "ל"יה "י"דיה ואוקמיה, ויכווין "ילי" ויאמר הפסוק "י-י לאורך ימים"
ונזכה לגאולה וישועה גדולה בקרוב ממש

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.